הקדמה
המונח "גריאטריה" הינו מושג המביע את המחקר והטיפול במחלות המופיעות בגיל השלישי,גיל הזיקנה. המונח בית אבות גריאטרי הינו מקביל לבית אבות סיעודי והמונח מרכז גריאטרי הינו מונח שמבטא בית אבות סיעודי שיש לו יותר ממחלקה סיעודית אחת.
בגישת הרופא הגריאטרי למחלות של הזקן יש צורך להתחשב בארבעה נושאים:
- האבחון הנוכחי, יחד עם רקע התחלואה, גורמי סיכון ומחלות אחרות שהחולה נושא
- המצב התפקודי של החולה לפני מחלתו הנוכחית, דהיינו מידת עצמאותו התפקודית.
- הערכתו מבחינה שכלית ומבחינה נפשית.
- המסגרת החברתית שבה הוא חי, ואמצעי התמיכה מצד משפחתו ומצד גורמים קהילתיים .
על פי מידע ניתן לקבוע את יעד הטיפול ואת העזרה שהחולה נזקק לקבל מהמקצועות הנלווים. מקצועות אלה – סיעוד, פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, עבודה סוציאלית, ריפוי בדיבור ואחרים – מהווים חלק בלתי נפרד ממערכת הטיפול הרפואי של חולהגריאטרי.
המחלה אצל החולה הזקן
ישנן מספר מחלות ששכיחותן גבוהה יותר בגיל הזיקנה. דוגמאות אופייניות הן דלקת עורקים עם תאי ענק, דיכאון עם תסמינים גופניים בעיקר , אירועים מוחיים וסקולריים, ודמנציות מחמת תהליכי ניוון במוח. כן יש לציין את האחוז הגבוה של מחלות הנגרמות על-ידי תרופות, לעתים כתוצאה מריבוי התרופות הניתנות לזקן או עקב ההשפעה ההדדית ביניהן .
תופעה שכיחה בגיל זיקנה היא הצטברות של מחלות, גלויות או סמויות, או פגיעות במצב הפיזיולוגי במהלך השנים. אם הזקן נפגע במחלה חריפה נוספת, ייתכן שתיפגענה אצלו מערכות אחרות שככר ניזוקו בעבר, פגיעה שרק תוחמר עם סימני המחלה החדשה. דוגמה שכיחה היא הופעת בלבול אצל הזקן נוכח מחלה מערכתית חוץ-מוחית – כגון זיהום, או שבר בעצם. דוגמה אחרת היא פעילות-יתר של בלוטת התריס שיכולה להתבטא באי-ספיקת לב עם הופעת פרפור פרוזדורים, בלי הסימנים השכיחים של רעד, הזעה, תיאבון-יתר ופעולת מעיים בתדירות גבוהה. אוטם חריף בשריר הלב יכול להתבטא בסחרחורת, ובצקת ריאות יכולה להיוון הסימן הדומיננטי של דלקת ריאות כתוצאה ממחלה לבבית נלווית. עקב הירידה ברזרבה הפיזיולוגית, המחלה החדשה יכולה לגרום להידרדרות הולכת וגדלה של מערכות אחרות. גם השפעה בלתי רצויה של התרופות יכולה להחמיר את המצב המטבולי. לדוגמה, אי-ספיקת לב על רקע מחלה חסימתית של העורקים הכליליים יכולה להוביל לאי-ספיקה כלייתית עקב ירידה בזרימת הדם לכליה עקב השפעת-יתר של תרופות משתנות, או עקב הרעלה כלייתית מחמת אנטיביוטיקה מסוג אמינוגליקוזידים הניתנת כשיש זיהום נלווה.
קבלת אנמנזה (תולדות המחלה)
על-מנת לעמוד על תולדות מחלת הזקן יש להציג בפניו שאלה כללית לגבי מצב בריאותו בכלל, ולגבי מה שמפריע לו בפרט. מכאן ניתן ללמוד, בין השאר, עד כמה הזקן מודע לתהליך כלשהו של חולי: מהו כושר ההתבטאות שלו, האם קיימות בעיות קוגניטיביות או בעיות במנגנון הדיבור; ואיך נראה מצב רוחו ומצבו הנפשי. הפנייה הראשונה לחולה יוצרת קשר אישי אתו, ולעתים עצם לחיצת היד מחזקת אצלו אח הרושם שמולו יושב רופא המתעניין בו. עם זאת, חייבים גם לקבל פרטים מהאנשים המלווים אותו כדי להשלים את התמונה הקלינית.
מתוך ריבוי הבעיות של החולה הגריאטרי, על הרופא לברר תוך כדי חקירה ובדיקה מהו המשקל היחסי של כל בעיה, והאם היא רלוונטית לגבי הבעיה ה"פעילה" או שהיא רק חלק מרקע התחלואה שלו. קבלת האנמנזה כוללת חקירה מערכתית מקובלת, תולדות מחלות בעבר ואשפוזים בבתי-חולים, תרופות ורגישויות, הרגלי אכילה, עישון ואלכוהול. אם תוכן סיפורו של החולה אינו ממוקד, יש לשאול אותו על סדר היום שלו, על היקף הניידות שלו, האם היו לו נפילות בשנה השוטפת, או האם חלו אצלו שינויים במשקל, בתיאבון, בפעולת המעיים, בהרגלי ההשתנה, בהרגלי השינה, בכושר הזיכרון ובמצבי רוח. פרטים על מידת עצמאותו בטיפול עצמי-אישי ועל המצב המשפחתי והחברתי שלו ניתן להשיג ממנו או מבני משפחתו.
הבדיקה הגופנית של הזקן עשויה לגלות ממצאים "חיוביים" – כגון בלוטת התריס קצת קשרית, אוושות סיסטוליות מעל הלב ובצוואר, היעדר החזרי האכילס, ואז דרוש שיקול דעת של הרופא בהערכת חשיבותם. יש לשמור על נוהלי הבדיקה הגופנית המקובלת ברפואה הפנימית, וכן להתרשם ממצבו הקוגניטיבי ומיכולת התמצאותו. יש לבדוק את טווח תנועת המפרקים ולהעריך את כושר שיווי המשקל וההליכה אצל מי שהיה נייד עד למחלה הנוכחית. שארית הבדיקה כוללת הערכת גודל הלב ואופי חוד הלב, הערכת הלחץ הוורידי בצוואר, בדיקת לחץ דם במישוש הדופק וגם בהאזנה, בדיקת טונוס השרירים ובדיקת הבדלים בכוח הגס בין הצדדים בגפיים. בדיקת הבטן כוללת חיפוש אחר כיס שתן חסום, בדיקה רקטלית, וחיפוש אחר פצעי לחץ. נתוני האנמנזה יסייעו להצביע על בדיקה מיוחדת הנדרשת במערכות ספציפיות ועל כיוון הבירור והטיפול.
האנמנזה יכולה לגלות לנו את מחלות הזיקנה מהן סובל הקשיש כמו פרקינסון,דימנציה,חוסר שליטה בסוגרים ירידה קוגניטיבית,דיכאון ועוד ועוד.
ישנה חשיבות רבה להגדרת המצב התפקודי הגריאטרי של הקשיש האם הוא : עצמאי, תשוש גוף ,סיעודי ,סיעודי מורכב,תשוש נפש. חשוב כמו כן שרופא גריאטר יאבחן את הקשיש וישקול את מכלול התרופות שהקשיש מועמס בהן והאם הן הכרחיות לקשיש אם לאו.
החשיבות מתבטאת בכך בין השאר היכן יקבל הקשיש את הטיפול המיטבי לו הוא זקוק האם במסגרת הביתית, או במסגרת שלבית אבות. מסגרות הדיור לגיל הזהב גם הם ממוינים לפי אותה הגדרה תפקודית,למשל דיור מוגן, בית אבות, בית אבות סיעודי, בית אבות עבור תשושי נפש,או בית אבות עבור סיעודי מורכב.אין כל ספק שמסגרת כמו בית אבות גיראטרי או מרכז גריאטרי יבצע את הבדיקות הללו,שכן כל מסגרת שכזאת מחוייבת על פי הוראות ותקנים של משרד הבריאות,להחזיק רופא גריאטר או אפילו פסיכוגריאטר למטרה זו.להווי ידוע שלא כל מרכז גריאטרי מעסיק רופא פסיכוגריאטר כחלק אינטגרלי מצוות בית האבות,אלא כנותן שירותי ייעוץ ולא נמצא כל יום וכל היום במרכז הגריאטרי. יש בתי אבות המעסיקים פסיכוגריאטרים כל יום ובזה ייחודם.
חשוב מאד שתהליך זה של הגדרה רפואית ומציאת המסגרת המתאימה לקשיש בעקבות ההגדרה הרפואית תלווה בייעוץ מקצועי,היות שלמשפחה אין בדרך כלל כלים כדי להחליט האם מסגרת מסויימת מתאימה לקשיש היקר שלה. יועץ מקצועי אמור להכיר היטב את כל מסגרות הדיור ולא רק להכיר את השיש והקרמיקה,אלא את הטיפול הרפואי והסיעודי הניתן במסגרת של בית אבות,רמת הצוות,וכד' כי הוא אמור להסתובב במקומות אלה ולהכירם מקרוב ,זאת על מנת למצוא התאמה מקסימלית לקשיש ולמשפחתו.
מעבר למציאת מסגרת בית אבות או להמשיך להיות בקהילה יש מרכיבים נוספים שיש לתת עליהם את הדעת,כמו התאמת המסגרת הביתית לצרכי הקשיש,או מציאת אפוטרופוס מתאים ולא שרלטן,זאת כדי להקל הן עליו ולהן על בני משפחתו, יועץ מקצועי כזה יכול בהחלט לשמש משענת טובה וקשובה למצוקות המשפחה.
לפרטים נוספים ולייעוץ מקצועי וגריאטרי נא פנו אלינו עכשיו 052-2544307, השירות ללא תשלום.
בברכה
דוד "יד לקשיש"
