עובד זר אל מול בית אבות-דילמות ותשובות

5/11/2009

בתאריך יולי 2009 פורסמה כתבת תחקיר בעיתון "המודיע" בכותרת "עם עבדות – לחירות" על ידי הכתבת שרה רוזנבאום בה היא מתארת את היתרונות והחסרונות של העסקת עובד זר מול הכנסת הקשיש לבית אבות. הכתבת ראיינה בין השאר גם את מר דנחי דוד מנהל  "יד לקשיש-ייעוץ והכוונה לגיל הזהב" ,כדי לקבל פרספקטיבה בנושא בתי אבות,אולם היות שהכתבה בעיקרה היא לטובת עובדים זרים לכן הכתבת לא ירדה לעומק הבעיה ולניתוח מעמיק ולהשוואה בין שתי האופציות .

להלן הכתבה כמות שהיא בשינויי עריכה קלים לטובת הקוראים.

ההחלטה להביא מטפל זר לבית יקירכם נפלה, אבל איך עושים את זה? כיצד משיגים עובדים זרים שמתאימים לקשיש באופן אישי, ומהי הדרך המהירה ביותר לעשות זאת? מהו התהליך הבירוקראטי אותו עליכם לעבור? איזה סיוע מעניק הביטוח הלאומי? מה הקשר של משרד התמ"ת? איך מגיעים למטפלים הזרים? מהו מבחןADL  ? לאילו תנאי עבודה זכאי המטפל הזר? ושאלת השאלות: מי ערב לכך שהמטפל הזר, שכשמו כן הוא, זר לכם וליקירכם, ישרת אכן באמונה את צרכיכם?

מקרה טיפוסי להעסקת עובד זר

אמנו תחיה עבדה שנים לפרנסתה בעסק עצמאי, והיתה ידועה לכל בתור בעלת מרץ ואשת חייל, אשר מנווטת את ביתה ומהווה מוקד משיכה לצאצאיה הרכים בלי עין הרע. לפני כשבע שנים החלה ירידה בתפקודה הכללי. תחילה היה זה הרעד בידיים, ואח"כ כך התדרדר המצב, עד לביצוע פעולות מסוכנות בבית. "ההחלטה להביא מטפלת לאמא נפלה, כאשר חשנו כולנו שקיים חשש להשאיר את אמא לבד" – אומרת מאירה בתה.

"לא היה אז צורך בסיוע פיזי לאמא, כי בתקופה זו היא עדיין אכלה והסתדרה לבד, אולם, היו מספר פעולות מסוכנות שאמא עשתה, כמו הדלקת אש סתם כך, או העלמות חפצים ממקומם הקבוע, מה שהביא אותנו למחשבה שכדאי לדאוג לאמא לחברה. מלכתחילה לא רצינו מטפלת זרה כי הבאת עובדת זרה היתה פוגעת באמא, ולכן השגנו אשה חרדית, שיצאה אתה לטייל, סייעה לה בעבודות הבית ובישלה את הארוחות, וכל זאת בתור "חברה" ומתן ההרגשה לאמא שהיא עדיין עקרת הבית, המסייעת בבישול ובשאר העבודות השוטפות.

"אמא אובחנה כסובלת מפרקינסון", מוסיפה הבת, "ומצבה החל להידרדר מיום ליום. בשלב בו אמא הסתובבה ברחוב לבדה וגבר הפחד שמא תאבד את דרכה, הבנו שהיא זקוקה להשגחה של 24 שעות ביממה".

"האם השבתם על כיוון של בית אבות ? "ממש לא! גם כשהבאנו לאמא את המטפלת הזרה, שהיתה חסרת רגישות והחלה 'להשתלט על הבית', שאלה אמא: "מה היא עושה פה? קחו איתה מפה", ואז הסברנו לה שאנו רק חוששים שהיא תיפול ועל כן הבאנו מישהי שתשמור עליה במקרי חירום. "כל הזמן אבא ואנחנו שאפנו לשמור על כבודה", מספרת הבת, המלווה במסירות את הוריה הקשישים.

אצל האבא, המהפך ארע בפתאומיות. אירוע מוחי קשה שעבר בגיל 78 הפך אותו באחת מאבא תומך ומלא חיות לאב נכה, הזקוק לסיוע בפעולות פשוטות כמו הלבשה והאכלה. "הכל נפל עלינו ברגע אחד" – מתארת בתו. "האירוע המוחי, השיקום שבעקבותיו, וההבנה כי אבא העצמאי שמבקר את כולנו מדי יום נזקק כעת לסיוע באופן אישי".

ניסינו לערוך תורנות בין בני המשפחה, אך מהר מאד נוכחנו כי המצב לא יכול להמשך כך ושאנחנו חייבים לדאוג למטפל זר במהירות. גם הבת ובני המשפחה לא העלו בדעתם "לזרוק את אבא לבית אבות", כלשונה. "הכניסה לבית אבות, ולו היקר ביותר, עם השירותים הנפלאים ביותר, היתה גורמת לאבא ירידה דרסטית במצב רוחו. עד לאירוע המוחי אבא תפקד בכל המישורים והיווה את הדמות הדומיננטית במשפחתנו. הוא התעניין בכל יום מה מצב הנכדים והנינים, זכר את שמות כולם, ולא שכח להתקשר לאחל ברכות מזל טוב בימי ההולדת. אז האם אירוע מוחי, קשה ככל שיהיה, יגרום לנו להזניח את אבא ולתת לו תחושה כי הוא "כבר לא שווה" ? .

הגב' נעמי עברה בתור אחות סיעודית באחד מבתי החולים שבצפון הארץ. גם לאחר שפרשה לגימלאות היתה מגיעה מדי יום למחלקה בה עבדה, כדי לסייע בהתנדבות בטיפול ובמאור פנים במטופלים הרבים שמילאו את המחלקה. תופעות שונות של ירידה בתפקוד הכללי, של נפילות, שברים וחבלות הובילו אותה עצמה למסקנה שהיא נזקקת לעזרה קבועה, בפרט ששלושת בנותיה מתגוררות במרכז הארץ, מרחק של מספר שעות נסיעה. לתובנה שהיא נזקקת למטפלת צמודה היא הגיעה בעצמה, אך הדבר שזעזע ביותר אח בנותיה היה המשפט שאמרה להם: "עדיף לי לעבור לעולם שכולו טוב מאשר לשהות בבית אבות במחלקה סיעודית ולספור שם את הדקות. עשינה לי טובה וסייענה לי במציאת מטפלת צמודה טובה, ושלעולם לא אזדקק לשהות במחלקה סיעודית כלשהי", היא פנתה אליהן ברגש.

כשמזהים ניצני תלות וחוסר עצמאות אצל הקשיש, או שמבחינים בבעיות שכחה אצלו מומלץ להתחיל לחשוב על מטפל זר" – אומרת הגב' פאלוך, מנהלת חברת "ארגמן מטפלים סיעודיים", הנותנת שירות בכל רחבי הארץ. "רוב המחקרים מוכיחים, כי כשמכניסים מטפל זר לבית בעיתוי הנכון, תוחלת החיים עולה באופן אוטומטי, ועמה גם איכות החיים של הקשיש. כשמגיעים למסקנה שיש להביא מטפל זר לקשיש כשמצבו כבר קשה אין אפשרות לשוב ל"חיים שלפני", אולם ברוב המקרים הבאת המטפל הזר מונעת התדרדרות נוספת במצב".

מקרה טיפוסי של כבדהו וחשדהו

לפני תקופה פורסם בתקשורת על קשיש שהעובד הזר שהתגורר עמו התעלל בו. המדובר היה בקשיש בן 85  חולה פרקינסון, שאחיינו שכר עבורו עובד זר הודי, שיגור איתו ויטפל בו. כאשר האחיין הגיע לבקר את דודו, הוא גילה ש "יש לו אימה בעיניים". הקשיש סיפר לו, שהעובד הזר מרביץ לו, ואף הראה לו סימנים כחולים על גופו. האחיין התקשה להאמין, כי "הוא נראה כזה אדם מקסים, שמחייך כל הזמן". העובד הזר הסביר, שהסימנים נגרמו כתוצאה מנפילה מהמיטה, ורופא שהוזמן לבית אישר שהדבר אכן אפשרי.

האחיין הזמין חוקר פרטי, שהגיע ביום החופשי של ההודי, והתקין בבית שתי מצלמות נסתרות: אחת מעל המיטה והשניה מול שולחן האוכל. המצלמות האלו נשארו שם במשך עשרה ימים, ותיעדו את כל מה שקדם עד ליום החופש הבא של העובד.

והלא יאומן קרה:

במשך עשרה ימים שלמים, נצפה בבירור כיצד העובד הזר מתעלל בזקן חולה הפרקינסון בן ה-85, ועדיף לא לפרט באילו אמצעים. לאחר עשרה ימים, בהתאם לתכנון הראשוני, הגיע החוקר ביום החופש של העובד, נטל משם את המצלמות ובדק מה צולם. לאחר מכן הלך האחיין להגיש תלונה במשטרה, וההודי שנחקר, ושהכחיש הכל, עומת מול הקלטות ונשלח למעצר. מפחיד ? נכון !

האם מצב כזה קורה כל הזמן? ודאי שלא.

האם ייתכנו רמות שונות של התעללות ? ( "רק- דחיפות או "רק" איומים או "רק" משהו אחר) אכן כן. המציאות לפעמים קשה ועולה על כל דמיון.

"התעללות בקשיש על ידי המטפל הזר נצפית לעיתים נדירות ביותר בלבד" – טוענת גב' פאלוך, ומבקשת להדגיש כי המקרה המוזכר אינו קשור כלל לסוכנות שבבעלותה, ומוסיפה, כי בכל מקרה אין ההתעללות צצה תוך יום, ולכן על המשפחה להיות עירנית מאד, במקרה בו קיים חשד להתעללות – יש לפנות למשטרה באופן מיידי.

סימנים מחשידים, מעבר לסימני חבלות על הגוף, הם מצבים בהם לוקח זמן עד שהמטפל פותח את הדלת, או אם הוא לא השיב לטלפון. בנוסף, נחמדות ייתר מנסה לחפות על מעשים שליליים, על כן יש צורך לשים לב על כל חשד שמתעורר.

בנוסף מבקשת פאלוך להדגיש, כי מקרים כגון אלו לא סביר שיתרחשו במשפחות "משלנו" לאור הקשר הישיר וההדוק של כל בני המשפחה בבית המטופל, מקרים כגון אלו התרחשו בבתים שבהם בני המשפחה לא פקדו את בית המטופל וכדו',

כיצד ניתן לבדוק שהעובד הזר אינו גונב חפצים או ממון ממטופליו ,דבר ממנו חוששים רבים ? .

"רוב המטפלים מארצות המזרח, מהפיליפינים ומסרי לנקה פחדנים וביסודם ישרים, למעט מקרים חריגים. אמנם, ניתן לראות מקרים רבים כאשר בסוף שבוע המטפל לוקח בשר או גבינה מהמקרר. פעם נתקלה משפחה בביצים שהתפוצצו בתיקו של המטפל. אולם ביסודם, המטפלים הינם אנשים הגונים, בעלי אופי נוח, שלא ירצו לסכן את עבודתם תמורת גניבות זניחות. לגבי שרלטנים – מובן שיש לפקוח עיניים כל הזמן ולא לאפשר דברים מעיו אלו".

מה הם היתרונות והחסרונות של מטפל זר בבית לעומת הטיפול בבית אבות ?

"כשמביאים מטפל זר לבית, הקשיש נשאר במרחבו הטבעי. לעומת זאת בבית אבות, כביכול אומרים לקשיש: "אתה לא אדון עצמאי, לא בעל בית יותר, אתה צריך ללכת ל"מוסד", משיבה הגב' פאלוך ומסייגת את דבריה, כי אמנם לא ניתן לקחת מטפל זר ולהניח אותו בבית ההורה הקשיש מבלי לבוא לביקורים רבים באופן ספונטאני או מתוכנן. "מי שרוצה לומר 'שלום עלי נפש" – חייב לדאוג לבית אבות טוב עבור ההורה. בנוסף,כאשר קיימים מקרים סיעודיים מורכבים, בהם צריכים לטפל רופאים מתחומי רפואה שונים דווקא אז מומלץ מאר ללכת לבית אבות, שיש לו את כל הכלים המקצועיים והסיעודיים הנדרשים למצבים מעין אלו. "הילדים לרוב עושים כל מאמץ כדי להשאיר את ההורים בבית", אומר ד"ר ישעיהו בלוסצקי, מנהל המחלקה הגריאטרית בבילינסון ומנהל רפואי בבתי אבות, "אבל יש מצבים שבהם פשוט אין ברירה, כשהמשפחה לא יכולה לטפל עוד בקשיש ולהשגיח עליו 24 שעות ביממה, כמו למשל כמקרים של אי ספיקת לב, כשהחולה מרותק למיטתו וקוק לטיפולים רפואיים שוטפים, או אם הקשיש נופל לעתים קרובות וזקוק להשגחה או במקרים של אי שקט בשל דמנציה".

 

הערות "יד לקשיש"

"הכנסת עובד זר לבית הינה כרוכה בהכנסת אלמנט זר הביתה,לתוך משכני האינטימי ,ובמקרים רבים העובד הזר,שלא בטובתו הופך להיות לנטל ולמי שמגביל אותי בפעילות היומיומית שלי. בנוסף במשך הזמן הוא הופך להיות כביכול חלק מהמשפחה וכאן קוראת הטעות הגדולה מאד של המשפחה ושל הקשיש. מצד אחד הקשיש הופך להיות תלוי בו  וככל שרבה התלות בעובד הזר כן יכולה עצמאותו לגדול ואזי הוא יכול לעשות מה שבא לו,כי הוא יודע כי התלות בו היא גדולה "מה תעשה לי". ואז כולם מופתעים כי שוכחים שהוא עובד זר  ואזי אנו קוראים ושומעים על מעללי העובדים הזרים כפי שתוארו המקרים לעיל.

אני סבור שאם הקשיש/ה הוא אדם ערירי והוא זקוק לטיפול סיעודי אין להכניס עובד זר אליו בשום אופן, במיוחד אם אותו קשיש הוא מוגבל ואינו חזק מספיק להעמיד את העובד הזר במקום. כמו כן אם בני המשפחה מתגוררים בריחוק מקום מההורה ואינם יכולים לבקר בתכיפות רבה בבית הקשיש ,גם כאן אין להכניס עובד זר הביתה. מקרים כאלו הינם שכיחים בקרב קשישים וקשישות חסויים של ארגונים וגופים שונים לאפוטרופסות. גופים אלה ,במיוחד הגדולים שבהם, אינם מסוגלים לבקר את הקשיש/ה בתדירות גבוהה ואזי ה"צרות" מגיעות.

צריך גם לזכור שהעובד הזר אינו איש מקצוע,לא עבר שום הכשרה טיפולית,אינו מבין ברפואה ולא בסיעוד,ואנו מפילים עליו את כל המחדלים שלנו. הדבר חמור במיוחד כאשר מגיע עובד זר לטפל בקשיש דימנטי אשר סובל מאי שקט פסיכו מוטורי,או מאלימות מילולית ,ובשלב מאוחר יותר מאלימות פיזית,הזיות שווא כמו "גונבים לי","אתה גנב,צא מהבית",בקושי בני המשפחה מסוגלים להתמודד עם בעיות אלו ואנו סבורים שהנה "הגואל" בדמות העובד הזר מגיע והכל יהיה בסדר.

רבים סבורים שעלות העובד הזר הינה קטנה לעומת עלות בבית אבות. ולא היא !. ישנם מקרים בהם העלות בבית אבות הינה קטנה מעלות העסקת עובד זר.למשל, כאשר אין לקשיש יכולת כלכלית וגם לא לבני משפחתו אזי כמעט כל הנטל הכלכלי של אישפוז בבית אבות יכול ליפול על משרד הבריאות אשר מממן את העלות ולא המשפחה.

מתי אפשר להסתפק במטפל צמוד בבית ?

דר' בלוסצקי: "כאשר הבעיה של הקשיש היא סיעודית יותר וכוללת טיפולים כלליים, מעדיפות משפחות רבות מטפל, שנותן מענה טוב, וזאת, כשלא מדובר בבעיה רפואית. המטפל יכול להיות נוכח רק ב-90%  מהזמן. את כל התיאומים עם רופאים. אחיות, קופות חולים ומטפלים צריכה המשפחה לעשות. לכן המשפחה צריכה להיות שותפה לדאגה לקשיש".

דוד דנחי, יועץ מקצועי ומכוון לניל הזהב ומנכ"ל "יד לקשיש" WWW.YAD-LAKASHISH.CO.IL) ׁׂ)ממליץ לכל משפחה, המגיעה למסקנה כי ההורה היקר לה זקוק לסיוע – להתייעץ עם מומחה מיומן בכל הנוגע לטיפול המתאים עבור הקשיש. "כל מקרה הוא אינדיבידואלי ומצריך ידע ומקצועיות רבה. אנשים רבים עושים טעויות גורליות בהחלטתם, מפני שאין להם את הניסיון והידע מה באמת טוב ליקירם".

דנחי, בעל השכלה אקדמית בכלל וגם בתחום ובעל תעודת הסמכה לניהול בתי אבות, שירת בתפקידו גם כמנכ"ל עמותה לאפוטרופסות וטיפול בחסויים. "תפקידים אלו הקנו לי קשרים רבים והיכרות טובה עם הסביבה הרלבנטית לעיסוקי. כיום הנני מסייע ומייעץ לקשיש ו/או למי שמטפל בעניינו, בכל הקשור לנושא הסיעודי, והכל ללא תשלום.  אני מכיר אישית אדם בן 72, שעבד בשעתו במשרד ראש הממשלה, והפך להיות סיעודי. אשתו שראתה אותו במצבו, ביקשה להביא לו מטפל זר. מהיכרותי האישית של הסיפור אמרתי לה, כי במצב כמו של בעלה רצוי להוציאו לבית אבות, כי כל יום שעובר ובעלה בבית – מסכן את חייו. העובד הזר במקרה זה לא יחליף את האח או האחות הסיעודיים, וביתה אינו יכול להפוך לבית סיעודי. האשה התעקשה, והביאה מטפל זר לבעלה. לאחר מספר חודשים היא פנתה אלי שוב בבקשה שאסייע לה באיתור בית אבות לבעלה באופן מיידי, כי אכן, שגתה בהערכתה. יום לאחר העברת בעלה לבית אבות – נפטר אותו האיש.

"כל מקרה הוא ספציפי לגופו וכדאי להתייעץ מראש מה לעשות לפי הנתונים. לדוגמא: קשיש במצב מסוים של דמנציה הופך להיות אלים ואגרסיבי, גם כלפי העובד הזר, שעלול לברוח במהירות. דוגמא נוספת: כשיש לקשיש אי-שקט פסיכומטרי חזק- זה ממש פשע להביא מטפל זר, כי או הוא כל היום הולך ממקום למקום והעובר הזר צריך ללכת איתו כל הזמן. "מה שברור הוא" – מסכמים גם אסתי פאלוך וגם דוד דנחי, כי "כשמגיעים למצב של לחץ בהבאת המטפל הזר – עושים טעויות רבות, שחלקן בלתי הפיכות וגורמות הן לנזק כספי והן לנזק אצל המטופל, ולכן אין לחכות לשעת האפס בהבאת המטפל".

 

כיצד להשיג עובדים זרים ליקירך?

בטרם תוצג הפרוצדורה להשגת האישור, מבהירה גב' פאלוך, כי מומלץ להתחיל בהליך להנפקת האישור עוד כטרם "הגיעו מים עד נפש", הנפקת רישיון באופן לא לחוץ, חוסכת טרדה ונזקים בהמשך, בנוסף, הנפקת הרשיון אינה כרוכה בנטל כספי, וכי אם יוחלט על הבאת מטפל, העובדה שישנו רישיון קיים, תקל באופן משמעותי על ההליך.

ההחלטה להעסיק עובר זר כבד נפלה. אבל ההליך הבירוקרטי רק החל.

כדי להשיג עובד זר ראשית יש צורך בהנפקת "היתר העסקה":

  1. המוסד לביטוח לאומי : כדי לקבוע אם הקשיש זכאי לגימלת סיעוד לעובדים זרים ומה מידת התלות שלו. אם הקשיש אינו זכאי לקבל את גימלת הסיעוד מהביטוח תיאומי, או שיש לו  אפשרות כלכלית לממן מטפל זר- ליחידת הסמך.
  2. משרד התעשיה ,המסחר והתעסוקה (התמ"ת), הנותן לקשיש היתר להעסקת עובד זר אם עמד בקריטריונים שקבע המשרד.
  3. מינהל האוכלוסין  במשרד הפנים, המסדיר אשרות כניסה ועבודה לעובדים הזרים.

ההליך בביטוח לאומי:

ההליך בבטוח הלאומי כולל שלושה מרכיבים, והם:

  1. הגשת בקשה בכתב לביטוח הלאומי. ע"י הקשיש או בני משפחתו.
  2. ביקור אחות ביטוח לאומי לצורך בדיקת מצבו התפקודי של הקשיש,
  3. קבלת החלטה לגבי גימלת הסיעוד, וקביעת תוכנית טיפול,

את טפסי הבקשה לגימלת סיעוד יש להגיש למוסד לביטוח לאומי באזור מגורי הקשיש. ניתן לקבל את הטפסים בכל סניפי הביטוח הלאומי וכן באתר של הביטוח הלאומי. לטופס התביעה יש לצרה חוות דעת מהרופא המטפל ואישורים על הכנסות. חשוב לפרט את מגבלותיו התפקודיות של הקשיש ואת מצבו המשפחתי (ערירי, מתגורר הרחק מילדיו וכו'). לגבי חולי אלצהיימר מומלץ, לקבל בנוסף אבחון ע"' רופא פסיכוגריאטרי.

מהי גימלת הסיעוד ?

גימלת סיעוד הינה גימלת שירותים הניתנת על פי חוק ובמימון המוסד לביטוח לאומי. זכאי גימלת הסיעוד נהנים ממגוון שירותים אשר נועדו לסייע בפעולות יומיומיות, בניהול משק הבית ואף להקל על המשפחה בטיפול בקשיש.

"המוסד לביטוח לאומי מפעיל את חוק הסיעוד בשיתוף עם משרד הרווחה וקופות החולים. מטרת החוק היא לאפשר לקשישים לקחת חלק פעיל בחיי הקהילה וליהנות מאיכות חיים להם הם ראויים לאורך זמן" – משיבה פנינה זכאי מן הביטוח הלאומי.

מה כוללים שירותי העובדים הזרים ?  "הקשיש בוחר את שירותי העובדים-זרים שהוא מעוניין בהם מן השירותים המוצעים לו על ידי העובד הזר: טיפול בבית על ידי עובד זר, טיפול במרכז יום על ידי עובד זר, מוצגי ספיגה, משדר מצוקה ושירותי כביסה על ידי עובד זר.

ועדה מקומית, ובה עובד סוציאלי ואחות המטפלים בקשיש, מאשרים אח בחירת הקשיש ומזמינים את שירותי העובדים הזרים מחברות סיעוד לעובדים זרים שהביטוח הלאומי עובד עמן. אם הקשיש לא בחר בסל שירותים לעובדים זרים, הוועדה קובעת עבורו, אילו שירותי עובדים זרים יקבל.

"סכום הגימלה משולם ישירות לחברת הסיעוד לעובדים זרים, ולא לקשיש" – מוסיפה גב' זכאי, "למרות שאנו עורכים כעת פיילוט בסניפים נהריה, רמת גן, בני ברק ואשקלון, שבהם יוכלו מקבלי גימלת סיעוד, המעסיקים מטפל צמוד, לקבל את גימלת הסיעוד בכסף במקום בשירותים, כפי שהיה עד כה (ראו הסבר במסגרת נפרדת).

טופס גימלת הסיעוד לעובד – אותו ניתן לקבל בכל סניפי הביטוח לאומי, וכן אצל החברות העוסקות בייבוא המטפלים הזרים ארצה, מושלם על ידי הקשיש או בני משפחתו, ומוגש לסניפי הביטוח הלאומי בצירוף חוות דעת של רופא ואישורים על הכנסות. התהליך מהגשת הבקשה וער לקבלת התשובה אורך בין שבועיים לחודש.

מי זכאי לקבלת גמלת סיעוד לעובדים זרים ?

"קבלת היתר להעסקת עובד סיעוד זר מותנית בעמידה בתנאי הזכאות ומבחנים שנקבעו במסגרות תביעות לגימלאות וקצבאות" – משיכה הגב' פנינה זכאי מביטוח לאומי:

1.תושב ישראל – בן 65 ויותר או בת 60 ויותר.

  1. מגורים בקהילה – על מבקש הגימלה להתגורר בבית, בהוסטל או בדיור מוגן. קשיש           המתגורר בבית אבות אינו זכאי ליהנות מגימלת סיעוד.
  2. בעל תלות – הזקוק במירה רבה            לעזרתו של אדם אחר בביצוע פעולות אלמנטריות בחיי היום יום או זקוק להשגחה בבית למען בטיחותו ובטיחות הסובבים אותו.
  3. הכנסות – סך הכנסותיו של הקשיש מהווים שיקול בקביעת הזכאות לגימלה           ובקביעת היקפה.
  4. קבלת קיצבאות – קשיש זכאי לקבל גימלת סיעוד בתנאי שאינו מקבל מביטוח לאומי כל קצבה אחרת לשירותים (נכות כללית , או נכות מפגיעה בעבודה), וכן אינו מקבל מאוצר המדינה גימלה לטיפול אישי או להשגחה.

 

 

מבחני התלות להעסקת עובדים זרים

מבחן הערכת תלות להעסקת עובד זר נערך בבית הקשיש בידי אחות, פיזיותרפיסט או רופא, המבחן בודק את מידת הזדקקותו של הקשיש לעזרת הזולת בתחומים הבאים:

  1. ניידות – בתוך הבית
  2. רחצה
  3. הלבשה
  4. שליטה על צרכיו
  5. אכילה
  6. תפקוד מנטאלי ורגשי

מי שנמצא בעקבות הבדיקה תלוי לחלוטין בעזרת הזולת בביצוע כל פעולות היום יום וכן מי שנמצא זקוק להשגחה מתמדת – זכאי לקבל גימלה מלאה של שירותי סיעוד בהיקף של 16 שעות טיפול שבועיות, או מחצית שעות טיפול שבועיות לבעלי הכנסה גבוהה (יחיד 10,466 ש"ח, זוג 16,960 ש"ח).

מי שנמצא בעקבות הבדיקה תלוי במידה רבה בסיוע בעזרת הזולת בביצוע רוב פעולות היום יום וכן מי שזקוק להשגחה – זכאי לקבל גימלה חלקית של שירותי סיעוד בהיקף של 9.75 (9 שעות ושלושה רבעים) שעות טיפול שבועיות או 5 שעות טיפול שבועיות לבעלי הכנסה גבוהה.

"יש לציין", מוסיפה גב' זכאי,כי החל מפברואר 2007 נקבעה זכאות נוספת בהיקף של 18 שעות טיפול שבועיות המיועדת בעיקר לתשושי נפש".

הביטוח הלאומי מתחייב להשיב על הבקשה בתוך 60 יום מאחד בחודש שלאחר הגשת הבקשה. אחות המוסד לביטוח לאומי תגיע לבית הקשיש לצורך מבחן תלות לאחר כ-3 שבועות מיום הגשת הבקשה.

"היתרים שניתנו בעבר על סמך החלטה של ועדה רפואית של שירות התעסוקה או של יחידת הסמך, לפיה לנזקק או לקשיש נכות צמיתה, וכן בקשות של קשישים מגיל 85 ומעלה, יוארכו ללא צורך בדיון נוסף, וזאת בתנאי שלא השתנו נסיבות מהותיות, כגון מעבר למוסד סיעודי" – מוסיפה גב' זכאי.

תוצאות מבחני התלות – ADL  :נמסרות ישירות על ידי המוסד לביטוח לאומי ליחידת הסמך, לכן אין צורך לצרפן לטפסי הבקשה שמוגשים ליחידת הסמך במשרד התמ"ת.

מה קורה כשתביעת הקשיש לגימלת הסיעוד נדחית על ידי הביטוח הלאומי ?

"קשיש אשר תביעתו לגימלת סיעוד מהמוסד לביטוח לאומי נדחתה מחמת גובה הכנסתו, ולכן לא בוצע לו מבחן תלות, יכול לפנות ליחידת הסמך של התמ"ת, אשר מבצעת את מבחן התלות באופן פרטי ובתשלום נפרד. עלות הבדיקות הפרטיות למעוניינים בעובדים זרים היא 275 ש"ח. במקרה כזה, תוצאת מבחן התלות אשר מבוצעת באופן פרטי מוכרת על ידי יחידת הסמך לצורך בדיקת הזכאות להיתר להעסקת עובד זר סיעודי.

ביקורת על התנהלות הביטוח הלאומי

"הדבר הקשה ביותר בהבאת המטפלת הזרה לאמי היתה מסכת הייסורים הקשה שעכרנו בביטוח לאומי" – נאנחת הבת. "כל חייהם שילמו הורי סכומים נכבדים לביטוח הלאומי, וזאת כדי שיוכלו לקבל בעת זקנתה סיוע, אולם אז, הביטוח מנסה להתנער ולהציב תנאים וקריטריונים שאמורים להיות כולם יחד אצל הקשיש, כמו: אם הקשיש לא יכול להתקלח, לאכול ולהתלבש גם יחד – אלו מבחינתם תנאים שניתן לקבל עליהם אישור לגימלת סיעוד.

במקרה של אמי, חולת הפרקינסון, היו תופעות שלא הופיעו בקריטריונים של הביטוח לאומי, ולמרות שהיה ברור כי היא נזקקת להשגחה 24 שעות ביממה, קיבלנו מהביטוח הלאומי מכתב עם דחיית הבקשה. לא הסכמנו עם הדחיה. שלחנו בשנית מכתב עם חוות רעת רפואית שהמצב החמיר. הגיעה אחות לבדוק את אמי, וערכה לה בדיקות משפילות ממש, בחלקן פוגעות בצניעות הבסיסית. גם לאחר הפגישה עם האחות, קיבלנו מכתב דחיה. רק בפעם השלישית כשהגשנו בקשה עם חוות דעת מקצועית של רופא פסיכו-גריאטרי מוכר, אמרה לנו האחות שבאה לבדיקה, שהיא רואה שאכן קיימת בעיה, ואמא איננה מתפקדת לבדה ומגיעה לה גימלה מלאה. להפתעתנו, לאחר יומיים, דפקה אותה אחות על הדלת, בדיוק בשעה בה לא שהה אף אחד מאחי או מאחיותיי עם אמא בבית. "אני מסתדרת לבד" – אמרה לה אמא, שהיתה תמיד אשה מכובדת ומעולם לא אהבה להזדקק לעזרה ממישהו. אבא, שהיה באותה עת בבית דיווח לנו את אשר ארע, ואכן, קיבלנו מכתב מהביטוח הלאומי המאשר לאמא רק 12 שעות במקום  18 ".

"בביטוח לאומי מערימים קשיים רבים ולפעמים מתנהגים אפילו בצורה מרושעת לחלוטין" – טוען דוד דנחי. "אני מכיר קשיש מירושלים, שהוא דימנטי לחלוטין וחצי סיעודי – ובכל אופן לא אישרו לו עובד זר. בני המשפחה פנו אלי לאחר דחיית בקשתם. בדקתי את המקרה והדרכתי אותם לשלוח לביטוח מכתב מרופא פסיכו-גריאטרי – אשר רק לאחריו קיבל אותו קשיש אישור העסקה לעובד זר. לכן, שוב אני חוזר ואומר שרצוי לקבל הדרכה מאיש מקצוע, המכיר את כל הבירוקרטיה שמערימים אנשי הביטוח נאומי ויכול לסייע במתן עצות כיצד להגיש את הבקשה בצורה מסודרת ונכונה".

עוד מוסיף דנחי, כי ארגונים שונים הביעו ביקורת לגבי מבחני התלות של הביטוח הלאומי להעסקת עוברים זרים. לדוגמא, לדעת המרכז לאלצהיימר, המבחנים אינם מתאימים לקשישים הסובלים משטיון, שמסוגלים לבצע את הפעולות הנדרשות בהנחיית המעריך, אך לא באופן עצמאי וחייבים את עזרת העובד הזר.

לדברי פרופ' מיכאל דוידזון, יו"ר המרכז לאלצהיימר, לשם הערכת מידת התלות של חולי אלצהיימר בעובד זר, יש להתחשב בחוות דעת מפורטת של רופא מומחה (פסיכיאטר, נוירולוג או גריאטר) ולא להסתפק במבחני הביטוח הלאומי להעסקת עובדים זרים הנערכים על ידי אחות.  טענה נוספת, המשותפת למרכז לאלצהיימר ולארגון "כן לזקן" היא, כי במקרים רבים רמת תפקודו האמיתית של הקשיש אינה משתקפת במבחן, משום שהקשיש התבייש במצבו והתאמץ להפגין את יכולותיו או משום שאופי מחלתו מונע ממנו להעניק תשובה בעלת ערך לשאלות המעריך,כפי שנראה בהמשך, קשיש שקיבל ציון נמוך במבחני הערכת התלות, לא יהיה זכאי להיתר להעסקת עובד זר ממשרד התמ"ת. קשישים אלו נאלצים להעסיק עובדים זרים פרטיים בעלות גבוהה).

"הנסיון, הדומיננטיות והרקורד של חברה מלווה חשובים מאד בעיקר בתחום קבלת היתר העסקה מטעם הביטוח הלאומי" – מוסיפה גב' פאלוך מחברת "ארגמן". "קשה מאד להתמודד באופן עצמאי עם הביטוח הלאומי, ולכן כדאי להתייעץ עם מומחים שמתעסקים בתחום, כמו עם חברות חוק הסיעוד או החברות המייבאות את המטפלים הזרים. בחברת ארגמן, ניתנים שירותי הייעוץ ללא תשלום, ואנו יודעים גם להפנות מקרים שנידונו לדחייה מטעם הביטוח הלאומי לוועדת חריגים מטעם יחידת הסמך, ולהנחות את המשפחה לצורך קבלת האישור.

לדוגמא: הגיע אלינו קשיש בן 90, ניצול שואה, שכשיר לעבודה מלאה, וביקש סיוע לקבל עובד זר. במקרה כזה, אין צורך לחכות שהקשיש יהפוך לתלותי ואז להתחיל בהליך. אנו, כחברה, יכולנו לייעץ לו מה לעשות ולהפנות אותו לפעולות הרלוונטיות במקרה כמו שלו. כמו כן, קיימים קשישים אשר יש להם נכויות פנימיות, כמו חולי לב, שלא באוה לידי ביטוי בהתנהגות הקשיש, אך עלולות לגרום להתפרצויות בהמשך. אנו מסייעים בכל הפניות הנדרשות לועדת החריגים, וברוב המקרים המגיעים למשרדנו, אני יכולה לדעת האם בסופו של הליך יאושר המקרה או לא, ואם לא – מה ניתן נעשות".

תגובת הביטוח הלאומי  לטענות, שהביטוח הלאומי מערים קשיים על המבקשים את גמלת הסיעודי היא, כי המוסד מודע לטענות שהועלו, ובשנים האחרונות נעשה מאמץ מיוחד להתאים את מבחני התלות להעסקת עובדים זרים לסובלים מבעיות קוגניטיביות. למבחני התלות להעסקת עובדים זרים הוכנסו סעיפים מיוחדים המתייחסים לנושא והדרכת המעריכים מטעם הביטוח הלאומי כוללת הכשרה בתחום.

 

ההליך לקבלת היתר להעסקת עובד זר ממשרד התמ"ת

יחידת הסמך לעובדים זרים במשרד התמ"ת ממונה על מתן היתרים להעסקת עובדים זרים, בין השאר בתחום הסיעוד.

ההליך כולל:

אהפנייה ליחידת הסמך – הקשיש או בני משפחתו יכולים לבקש היתר העסקה לעובד זר באחת מלשכות יחידה הסמך לעוברים זרים ברחבי הארץ. עלות אגרת הבקשה 275 ש"ח. לפי משרד התמ"ת, הליך קבלת היתר ההעסקה לעובדים זרים ממועד הגשת טופסי הבקשה נמשך מס' שבועות בלבד אם המבקש עבר את מבחני התלות של המוסד לביטוח לאומי.

 

בקביעת הזכאות לעובדים זרים במשרד התמ"ת – מדיניות משרד התמ"ת היא לתת היתר העסקה לעובד זר רק לקשישים הנזקקים לסיוע רב ולהשגחה מתמדת של עובדים זרים. קביעת זכאות המבקש להיתר העסקה לעובדים זרים נקבעת עבור קשישים על-פי הניקוד של המבקש במבחן הערכת תפקוד (ADL) להעסקתעובדים זרים שבוצע על ידי המוסד לביטוח לאומי.

קשיש השוהה במוסד (בית-חולים, מרכז שיקום, בית-אבות) שבו ניתנים שירותי סיעוד וטיפול איננו יכול לקבל היתר להעסקת עובד זר. היתר ההעסקה נשלל מקשיש שעבר להתגורר במוסד בקביעות. כמו כן נשלל היתר ההעסקה מקשיש שניצל אותו לרעה, למשל אם נמצא כי העובד הזר אינו מועסק בביתו אלא בביתו של קרוב משפחה. יצוין כי ועדה מקצועית מייעצת של משרד התמ"ת דנה בבקשותיהם של נזקקים שלא עמדו בקריטריונים לקבלת היתר לעובדים זרים. הוועדה מכירה בכמה חריגים הנוגעים לקשישים שמדד ה-  ADL להם בין 2.5 ל-4.0, כגון: המבקש עובד זר גר עם נכה אחר בן משפחה, המבקש חולה במחלה קשה או ממארת ונדרשת עבורו השגחה של עובד זר רוב שעות היום, או שהוא השתחרר מבית החולים וזקוק להמשך השגחה וטיפול על ידי עובד-זר (במקרה כזה ניתן אישור לחצי שנה בלבד).

הארכת  תוקף ההיתר לעובדים זרים

על המעסיק לבקש ממשרד התמ"ת את הארכת תוקף ההיתר לעוברים-זרים בכל שנתיים. על-פי רוב, ההארכה לעובדים-זרים ניתנת ללא דיון נוסף במצבו של הקשיש. על המבקש לשלם אגרת בקשה בכל הארכה של ההיתר לעובדים-זרים.

ההליך לאשרה במשרד הפנים

לאחר שהקשיש זכה בהיתר להעסקת עובד זר ממשרד התמ"ת, עליו לפנות למינהל האוכלוסין במשרד הפנים כדי להסדיר אשרת כניסה או אשרת עבודה לעובדים זרים. בשלב זה, ורצוי מאד כבר קודם לכן, על הקשיש או בני משפחתו ליצור קשר באופן פרטי עם חברה המספקת שירותי עובדים זרים, או לגשת ליועץ מקצועי לגיל הזהב שמכיר את החברות הרבות, יודע את הרמות השונות של העובדים ויכול להתאים בצורה נייטראלית עובד זר, המתאים לקשיש. יש לזכור, כי העסקת עובד זר שאינו מתאים, גורמת סבל רב לקשיש ולמשפחתו.

בפניה למשרד הפנים להשגת האשרה לעובדים זרים, הקשיש, בן משפחתו או נציג הברת הסיעוד להעסקת עובדים זרים המטפלת בהבאת העובד זר, נדרש לקבוע פגישה עם פקידי מחלקת אשרות לעובדים זרים במינהל האוכלוסין, למלא טפסי בקשה של המינהל ולהציג מסמכים המעידים על הקשר בין המעסיק, חברת הסיעוד להעסקת עובדים זרים והעובד ועל מחויבותם להעסקת עובד-זר בתחום הסיעוד. עלות השירות במשרד הפנים היא 160 ש"ח.

הליך קבלת האישור אמור להימשך כשבוע ממועד הגשת טפסי הבקשה. אולם, בפועל, בשל העומס, הטיפול לעתים הוא איטי ולוקה בחסר. לאור הרפורמה החיובית שבוצעה בחודשים האחרונים, מסכמת גב' פאלוך, "חובה לעבור את כל התהליך הנ"ל דרך חברה מסודרת הן מבחינת הסיוע בהליכים הבירוקראטיים, הן מבחינת ההתאמה האישית של המטפל לקשיש, והן מהבחינה המקצועית. ניסיון ואמינות הם שני פרמטרים לבדיקה של חברה רצינית, אני מדגישה זאת משום שקיימים בשוק "מאכערים" רבים המנסים לעסוק בתחום ומטרתם היא רק הכסף שיגרפו לכיסם לאחר התיווך. כשמתגלעות בעיות שונות עם המטפל קשה מאד יהיה להשיג את "המתווך". בנוסף, יש חברות שמתווכות מטפל זר וגורמות לו ל"זמר" שאינו מרוצה מהמטופל. כך החברות מריצות את המטפל ממשפחה למשפחה תוך גריפת רווחים נאים מחד אך השארת הנזקק לשירותי המטפל הזר בלא סיוע, מאידך".

פאלוך מבקשת להדגיש, כי לאחר ההסדרה של החברות והתאגידים שביצעה רשות האוכלוסין בשנה האחרונה, נוקו "עשבים שוטים" מהענף, וכיום החברות עומדות בקריטריונים מחמירים, ובבקרה מתמדת של גורמי ההסדרה ואכיפה.

 

קנה עבד – קנה אדון לעצמו

 

הבאת מטפל זר לבית הקשיש כרוכה בתנאי ההעסקה כמו של כל עובד ישראלי בארץ, והכוונה היא לזכויות העובד.

תנאי השכר להעסקת מטפל/ת זר  הם:

  1. כלכלת העובד – כולל אש"ל מלא (מזון ולינה).
  2. משכורת חודשית שאיננה נופלת משכר המינימום בשוק. (המשכורת ניידת לפי הדולר, ונתונה לסיכום שבין המעסיק למטפל. בדרך כלל התשלום שונה מעובד לעובד על פי נתוני ותק, שפה, החלפת מעסיקים, נסיון ופרמטרים נוספים).
  3.  דמי כיס הנעים בסביבות 100 ש"ח לשבוע.
  4.  חופשה שבועית, המתחילה בשבת בשעה 17:00 ועד ליום ראשון בשעה 19:00.
  5. ימי חופשה שנתיים וחגאות של הגויים. (גב' פאלוך מוסיפה, כי ימי החופשה בחגאותיהם אינם מכח החוק, אלא מכוח השוק. כל העובדים הזרים מקבלים את ימי חגאותיהם כחופשה, ואין זה פוחת מחופשתם השנתית.)
  6. תשלום עבור ביטוח רפואי עם כיסוי מורחב (בערך 1.4-1.6 ש"ח ליום – תלו' באיכות ובגודל הכיסוי-הערת יד לקשיש: הכתבת טעתה והמדובר בדולר ולא בשקלים).

"יש לציין", היא מוסיפה, "כי אכיפה תנאי ההעסקה נעשית על ידי מפקחי האגף לאכיפת חוקי עבודה. אם נמצא שבוצעה עבירה לכאורה, מוטלים על המעביד "קנסות מנהליים או מוגשות נגדו תביעות פליליות לבתי הדין לעבודה. לעוברים הזרים יש קו מיוחד, הקרוי 'קו לעובד' המסייע להם בהגשת תלונות נגד פעולות לא חוקיות.

"חובה לסכם מראש את כל תנאי התשלום"- מוסיפה הבת שאמה מטופלת על ידי עובדת זרה. .המטפלת של אמי עושה את מה שהיא חייבת, אך לא יותר מזה. גם מן הבחינה הרגשית היא לא מספיק אמהית, לטעמנו, וככל אופן, היא מנהלת את הבית יפה, ודואגת לצרכיה של אמי, שמצבה הבריאותי בכי רע. אולם, נוצרה לנו בעיה, שעל כל מספר דקות שהיא שהתה יותר – היא דרשה כסף. פעם אף טענה שמגיעים לה שלושה ימי חופש, למרות שהגיעו לה רק יומיים. לכן, אני ממליצה להעמיד תנאים ברורים מראש ורצוי בכתב, וללכת רק על פיהם, כדי לא להגיע למצב בו משלמים סכומי עתק למטפל/ת מבלי שתכננו זאת מראש".

 

עשרת ה"טיפים" "עצות הזהב" באדיבות "ארגמן מטפלים סיעודיים"

 

  1. אל תחכו לרגע האחרון. ברגע שאתם מזהים ניצני תלות וחוסר עצמאות אצל יקירכם – מומלץ להתחיל בתהליך.
  2. לעולם אל תיקחו מטפל זר באופן לא חוקי. אתם עלולים להסתבך ולשלם על כך ביוקר רב!
  3. אל תפנו לחברות המייבאות עובדים זרים מבלי שבררתם עליהם היטב מראש. בדקו את רמת האמינות והמקצועיות של החברה ונסו לדלות מידע ממשפחות שטופלו דרכה.
  4. אל תספרו לנציגי הביטוח הלאומי עד כמה אתם מסורים להוריכם ונמצאים איתם כל הזמן. הדבר ימנע את גימלת הסיעוד המגיעה ליקירכם על פי החוק.

5 אל תאפשרו לנציגי הביטוח הלאומי לערוך בדיקות משפילות ליקירכם! עימדו על כבודו ואל תחששו לנמר זאת,

  1. נסו להשיג חוות רעת מרופא פסיכו-גריאטרי מוכר, על אודות מצבו הרפואי של הקשיש. רופא כזה מאבחן בעיות נוירולוגיות שאינן צצות על פני השטח בביקור נציגי הביטוח הלאומי!
  2. סכמו מראש עם המטפל הזר את כל התנאים לגבי שכר העבודה ואל תתחילו לשלם על דברים שלא סוכמו מראש,אחרת תמצאו את עצמכם מוציאים סכומי עתק על "הדברים שמעבר…"
  3. ערכו ביקורי פתע בבית יקירכם,ודאו , וודאו שאין כל סימן מחשיד של התעללות פיזית או של גניבת חפצים. (אם ביכולתכם להתקין מצלמות נסתרות בבית – מה טוב).
  4. התייעצו עם יועצים לגיל הזהב או עם חברות אמינות. הייעוץ כדרך כלל נעשה בחינם, וחוסך עוגמת נפש מרובה!
  5. התחילו לשלם כבר היום עבור "ביטוח סיעודי"-. כולנו מתפללים לזכות לאריכות ימים מתוך בריאות, ובכל זאת, החכם עיניו בראשו.

 

גימלת סיעוד בכסף במקום בשירותים למעסיק מטפל צמוד

            "כשיש אישור לגימלת סיעוד" – טוען דוד דנחי, יועץ לגיל הזהב – "הביטוח לאומי משלם לחברת הסיעוד עבור כל שעת עבודה של המטפל בחברת הסיעוד. חברת הסיעוד משלמת למטפל חלק מהסכום, ואת ההפרש מרוויחה לעצמה. במקרה של מטפל זר, שמגיע דרך חברת כח אדם, שהיא רשאית על פי חוק לייבא עובדים מחול. אזי השעות מומרות על ידי חברת הסיעוד, שהיא זו שמשלמת לעובד הזר את הכסף. הוויכוח כאן נסוב על גובה הסכום, ולכן, גם בכך יש צורך לבדוק מראש עם חברת כח האדם כמה בדיוק משלמת חברת הסיעוד. חברת כח אדם טובה, תדרוש מחברת הסיעוד את הסכום המקסימלי, כדי שמשפחת הקשיש לא תצא נפסדת.

"חברת כח אדם טובה, מסכם דנחי, "מסבירה למשפחת הקשיש את כל הטקטיקות הללו ויחד הן מקבלות את הסכום שמגיע להן על פי הצדק".

מדוע הביטוח לאומי משלם את הגימלה בשעות דרך חברת סיעוד ולא בכסף ישירות למשפחה?

"הביטוח הלאומי חושש שאם הכסף יגיע ישירות לחשבון הבנק – מישהו עלול לנצל את הכסף למטרות אחרות ולא לצרכי הקשיש. הביטוח הלאומי רוצה פיקוח שהכסף אכן הולך למטרת הטיפול בקשיש ולא למישהו אחר. למרות זאת, נעשה כיום פיילוט לתשלום גימלת הסיעוד בכסף במספר מקומות בארץ. "המוסד לביטוח לאומי עורך ניסוי בסניפי נהריה, רמת גן, בני ברק ואשקלון, שבהם יוכלו מקבלי גימלת סיעוד, המעסיקים מטפל צמוד, לקבל את גימלת הסיעוד בכסף, במקום בשירותים, כפי שהיה עד כה" – טוענת הגב' פנינה זכאי מהביטוח הלאומי, ומוכיחה, כי "הניסוי נערך למבוטחים השייכים לסניפי הניסוי, והמתגוררים ביישובים הקשורים לסניפים המוזכרים לעיל. הניסוי מלווה במחקר למשך שנתיים, והוא עשוי להיפסק לאחר זמן זה".

מי יכול להגיש בקשה לגימלה כספית ?

כל מקבל גימלת סיעוד, שמלום מגוריו באחד מהיישובים שהזכרנו, ושהוא עונה על התנאים הבאים:

  1. הוא זכאי לגימלת סיעוד בשיעור של 150% או 168% (או לגימלת סיעוד מופחתת עקב הכנסות בשיעור 75% או 84%).
  2. הוא מעסיק מטפל צמוד (עובד ישראלי או עובד זר) שאינו בן משפחה, המועסק ששה ימים בשבוע ברוב שעות היממה (12 שעות ויותר), על פי חוזה כתוב שבו מפורטים היקף העבורה ותנאי השכר. אם המטפל הצמוד הוא עובד זר, צריך לבדוק שלקשיש יש היתר ממשרד התמ"ת להעסקת עובד זר ושבדרכון המטפל מוטבע אישור ממשרד הפנים לעבודה בתחום הסיעודי, "חשוב לציין", מציינת זכאי, .כי גם כאן, לפני אישור הבקשה, תיבדק התאמתו של הקשיש לקבלת גימלה ככסף, בהתאם למצבו הבריאותי והמשפחתי".

מה הם הסכומים המתקבלים מהביטוח לאומי בגימלה כספית או בגימלת שירותים?

שיעור הגמלה שנקבעה לקשישסכום הגימלה בכסף(כשהמטפל מועסק בלעדית על ידי הקשיש)טיפול אישי בבית בגמלת שירותים (התשלום למטפל נע בין 20-26 ₪ לשעה ע"י חב' הסיעוד)
75%1,117 ₪8   שעות בשבוע
84%1.251 ₪9 שעות בשבוע
150%2,234 ש"ח16 שעות בשבוע
168%2.501 ₪18 שעות בשבוע

 האם ניתן לקבל חלק מהגמלה בכסף וחלק בשירותי סיעוד?

"ניתן לקבל את גימלת הסיעוד בכסף כתחליף מלא לשירותי הסיעוד. לא ניתן לקבל חלק מהגימלה בכסף וחלק כשירותים.

אם המשפחה בחרה לקבל את הגימלה בכסף, האם יש לה האפשרות לשוב לקבל גמלת שירותים?

"בכל עת ניתן לבחור לקבל בחזרה את גימלת השירותים במקום הגימלה הכספית שאושרה. לצורך כך, יש לשלוח הודעה בכתב למחלקת סיעוד, ואז מקבלים מטפל באמצעות חברת סיעוד, שמעסיקה אותו בשעות הסיעוד שנקבעו לקשיש בביטוח נאומי (מכסת השעות נעה בין 9-18 שעות). בשעות הטיפול הניתנות מעבר למכסת השעות, ייחשב הקשיש כמעסיקו של המטפל, לכל דבר וענין. "כמו כן" מוסיפה גב' זכאי, "יש להודיע לביטוח לאומי על כל שינוי בנתונים שנמסרו בבקשה לקבלת גימלה בכסף, הן לגבי זהות המטפלים והן לגבי היקף ההעסקה".

כיצד מגישים בקשה לגימלה כספית?

"קיים טופס מיוחד הקרוי "בקשה לקבלת גימלה בכסף", שניתן בכל סניפי הביטוח הלאומי בהם נעשה הניסוי וכן באתר הביטוח הלאומי.

בברכה

דוד

מנהל "יד לקשיש"

על הכותב

דנחי דוד- יועץ גרונטולוגי מקצועי לגיל הזהב

במשך 20 השנים האחרונות, דנחי דוד, מלווה, מייעץ ומנחה קשישים ובני משפחותיהם בנקודה הקריטית ביותר בחייהם. דוד מומחה באיתור בתי אבות או דיור מוגן בהתאמה מדוייקת ואישית לקשיש ולמשפחתו להמשך קריאה…