כמעט כל אחד מאיתנו נתקל בבא העת בסוגיה הרווחת של שיכון הורה או שיכונו שלו עצמו במוסד קבוע, לאו דווקא בית אבות, המעניק את מלוא הצרכים לאוכלוסיית הגיל השלישי. מעבר לכך שהסוגיה הנ"ל טעונה מאוד בהיבט הרגשי שהוא אינהרנטי לה, מרבית האנשים יודעים על הנושא מעט מאוד. דיסאינפורמציה מרתיע אנשים מהתמודדות עם הנושא ו/או מונע מהם לקבל את ההחלטה הטובה ביותר עבורם או עבור הוריהם.
אם לא די בכך הרי שלמפעילי דיור מוגן נוצרה תדמית כמי הנוהגים בחוסר הוגנות כלפי הדיירים, וטומנים מלכודות בחוזי ההתקשרות עמם.
ברשימה להלן יבוארו מספר מושגים בסיסיים בסוגיה, הבעיות המרכזיות ועצות שימושיות למי שניצב בפני החלטה או מחלוקת הקשורות לדיור המוגן.
ראשית, מהו דיור מוגן ?
בשונה מבית אבות מדובר במשכן המיועד לאוכלוסיית הקשישים המעניק מגוון שירותים לצרכיהם הבסיסיים כגון ניקיון ואחזקה; מזון; שירותים רפואיים; פעילויות לשעות הפנאי (חדר כושר, בריכת שחייה). בנוסף, בקומפלקס מצויים, בדרך כלל, שירותים פרטים נוספים כגון, מסעדה, סופרמרקט, בנק וכו'. המשכן מחולק ליחידות דיור עצמאיות ומצוידות, והדייר יכול להחליט אם הוא מבשל לעצמו את הארוחות, האם להצטרף לארוחות המשותפות ולפעילויות השונות המתנהלות במתחם. קרי, הדייר אחראי על סדר יומו.
בתמורה לכל אלו משלם הדייר דמי פיקדון גבוהים, שנשחקים בשיעורים של בין 2% ל- 3.5% במשך מספר שנים מסוים (בין 10 -12 שנה),או דמי הסכמה שגובהם נע בסביבות 60% מדמי הפקדון וגם הם נשחקים במשך מספר שנים בודד (בין 3-4 שנים). בעת עזיבתו, אם מפאת מעבר למחלקה הסיעודית ואם מפאת פטירה, יחידת הדיור חוזרת למעון, ולדייר או ליורשיו מוחזרים דמי הפיקדון בניכוי דמי השחיקה. פרט לכך, הדייר נושא בתשלום דמי אחזקה חודשיים המסתכם לרוב במספר אלפי שקלים, אולם תשלום זה אינו כולל, בדרך כלל, את כל השירותים להם זקוק הדייר, כגון: ארוחות וכביסות, עליהם הוא משלם תוספת נפרדת.
ממה צריך להזהר:
אין ספק שמי שמעונין לשכון במתחם של דיור מוגן חייב שיהא ברשותו הון עצמי בשיעורים גבוהים. כמו כן, בדיקת החוזה לעומקו על ידי איש מקצוע מיומן ועריכת השינויים המתאימים היא הכרחית ואקוטית על מנת להגן על הדייר. דייר שיימנע מכך עלול למצוא עצמו מקופח ונפגע. תלונות רבות נשמעו כנגד מפעילי הדיור המוגן כנגד ניצול מצוקתם וחולשתם, באמצעות חוזים אחידים המקפחים קשות את זכותם.
להלן נקודות מהותיות שיש לתת עליהן את הדעת:
- באופן כללי ועקרוני יש לוודא שהחוזה של המעון איננו סותר את התקנות החלות בנושא, שנקבעו על ידי שר הרווחה.
- רצוי לנהל משא ומתן עם הדיור המוגן בנוגע לסעיף המחייב בדמי פיקדון מלאים גם על חלקה של שנה. במקרים שבהם יחפוץ הדייר לעזוב, או למצער במקרה שנפטר חודש – חודשיים לאחר תחילת השנה הוא יחויב במלוא דמי הפקדון עבור כל השנה. ניתן למשל לבקש שעד מחציתה הראשונה של השנה יחויב הדייר בדמי פיקדון באופן יחסי לשהותו ומעבר לכך, יחויב באופן מלא. בפסק דין שניתן לפני מס' שנים קבע בית המשפט שהמעון אינו חייב להפחית את דמי הפיקדון שגבה עבור כל השנה, אפילו שהדיירת נפטרה חודשיים לאחר כניסתה. בנוסף, ניתן לבקש הוספת סעיף המקנה לדייר זכות לאתר דייר חלופי תחתיו.
- במקרה של פטירת הדייר, יש להקפיד שהזכאות להחזר דמי הפיקדון תקום ממועד הפינוי בפועל של היחידה, ולא לאחר הוצאת צו ירושה. ההפרש בין שני המועדים עשוי לעיתים לעלות בעשרות אלפי שקלים.
- שימו לב האם הדיור המוגן מאפשר העסקת עובד סיעודי במקרה שהדייר הופך בשלב כלשהו לסיעודי. ישנם מעונות שמפאת מדיניות ברורה אינם מאפשרים לדייר שהפך סיעודי להמשיך ולשכון במעון (במקרה כזה רצוי לכל הפחות להקפיד על סעיף המחייב את המעון לאתר לדייר מעון חלופי מתאים). הדייר חייב לשקול מבעוד מועד האם מדיניות זו מתאימה לו ומה רצונו לעשות במקרה כזה.
- אם הדייר רוכש פרט ליחידה גם שטחי שירות, כמו מחסן, יש להקפיד שהתשלום עבורו יהווה חלק מדמי הפיקדון על מנת שבמקרה של עזיבה הוא יושב לדייר, לאחר ניכוי. בדרך כלל יצוין בחוזה כי התמורה עבור המחסן היא חד פעמית ולא תוחזר, למרות שהמעון יכול לעשות בו שימוש לאחר עזיבת הדייר. לכן, אם מצוינים בחוזה שטחי שירות יש לוודא שהמחסן נמנה עמם.
- חשוב לנקוב במועד קצוב בו יהא על המעון להשיב את דמי הפיקדון לאחר עזיבת המעון, ולעגן סנקציה כלפיו במקרה שהוא יחרוג ממועד זה. תלונות רבות מתייחסות לעיכוב של מס' חודשים עד אשר המעון משיב לדייר את דמי הפיקדון. במקרה כזה לא רק שכספו של הדייר לא מושב לו, אלא הוא מנוע מלעבור מיידית למעון אחר.
- המעון מנסה לגלגל את חובתו לשלם מע"מ בגין דמי השחיקה ובגין המע"מ על הריבית הרעיונית, על שכמי הדיירים. במקרים רבים החוזה לא קובע כל חבות של הדייר לשלם מע"מ עבור דמי הפיקדון שמנוכים, ולפיכך יש להקפיד שהמע"מ לא מתווסף לניכוי דמי השחיקה. חוזים שנכרתו טרם פסיקתו של בית המשפט שחייב את המעון לשלם מע"מ, לא מכילים סעיף המתיר לחייב את הדייר במע"מ.
- סיטואציה נוספת שיש לתת עליה את הדעת היא מצב שבו הדייר נזקק לאשפוז ממושך, מעבר לתקופה הקבועה בחוזה עם המעון (בדרך כלל 3-4 שבועות). דיירים מצאו שאין להם לאן לחזור לאחר שאושפזו.
- נקיטת אמצעי ביטחון, כגון בדיקת נסח הטאבו של היחידה; רישום הערת אזהרה בטאבו לטובת הדייר המוגן על זכויותיו ופקדונותיו (ותבטיח שהמעון לא יעביר את זכויותיו ביחידה לאחר); קבלת ערבות בנקאית מהמעון, שתבטיח השבת דמי הפיקדון.
- ולבסוף, ישנם קריטריונים הקשורים לשירותים, למתקנים ולתנאי המחייה הקיימים במעון. בין הקריטריונים ראוי לבחון: מהי נגישות המקום למרכז מסחרי, בנק, קופ"ח; מידת העצמאות שהמעון מעניק; ההשגחה הרפואית שהמעון מעניק – מיהו הצוות הרפואי, מהן שעות הפעילות של המרפאה, מי מחליט על פינוי לבית חולים בעת הצורך; הקרבה לבני המשפחה; מגוון הפעילויות והחוגים שהמעון מציע; האם קיימת אפשרות לתקופת ניסיון; מהם שירותי הכביסה והאם הם כלולים בדמי האחזקה; תעריפי הארוחות; אירוח בני משפחה; לערוך ביקור במחלקה הסיעודית אם קיימת; מומלץ לא למכור את הדירה אלא לאחר ששהיתם במעון די זמן (בערך כשנה) כדי לדעת שהוא מתאים עבורכם. יתכן ותחפצו לשוב לביתכם. רצוי מאד להיוועץ ביועץ מקצועי המומחה לבתי אבות ולדיור מוגן טרם ההחלטה אם לעבור בכלל למסגרת שונה מהמסגרת הקהילתית הקיימת. מהלך לא מקצועי עלול להיות בלתי הפיך ולרעת הקשיש.
סקר שוק באשר לקריטריונים אלו הוא אלמנטרי והכרחי להצלחה בבחירת המעון. את הממצאים יש לשקלל יחד עם תנאי החוזה המוצעים, ורק אז מונחים בפניכם השיקולים הרלוונטיים לקבלת החלטה מושכלת.
כיצד ניתן לפעול כאשר נתקלתם בפגיעה בזכות של הדייר המוגן ?
- ראשית, מומלץ להיוועץ בעורך דין בטרם נקיטת כל פעולה על מנת שיבאר בפניכם את המצב המשפטי ואת זכויותיכם. רק לאחר מכן ניתן לפעול אל מול הנהלת המעון ולדרוש את מבוקשכם. מובן שהפניה להנהלת המעון תלויה במערך הזכויות והחובות שלכם הנובע מן החוזה ומן הדין החל.
- במידה והדין אינו עמכם, מומלץ לשקול היטב כיצד לפנות למעון בדרישה, באיזו טקטיקה ראוי לנקוט וכו'. בסך הכך המעונות הללו מנסים להמנע מויכוחים, אשר אינם תורמים לתדמיתם. אהדת הציבור נתונה לקשישים וכל פגיעה בהם מרע את המוניטין של המעון. לכן, בהחלט יתכן שהמעון יפסע אל עבר טובתו של הדייר, גם אם על פי החוזה הוא אינו חייב לעשות כן.
- כשהניסיונות במסגרת המשא ומתן לא צלחו, ניתן לפנות לבית המשפט הרלוונטי על מנת לקבל את התרופה לה זכאי הדייר.
- כשמדובר בחוזה אחיד ניתן לפנות לבית המשפט ולטעון שהנ"ל מקפח, ועל כן יש להורות על ביטולו או שינוי, בהתאם לנסיבות.
הערה: אין במידע הנ"ל משום תחליף לייעוץ משפטי פרטני ואין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עו"ד העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת כל החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.
רקפת שפיים, עו"ד , 09-7676397
דנחי דוד
052-2544307
יועץ לגיל הזהב
לפרטים נוספים טלפנו – 052-2544307
או השאירו פרטים כאן ונחזור אליכם בתוך 24 שעות.
[מאמרים נוספים בנושא: בית אבות, בית אבות סיעודי, עובדים זרים, עובדים ישראליים, אפוטרופוס, חסוי, תשושי נפש]
