ירידה בשמיעה עלולה לפגוע בתפקוד המקצועי והחברתי של כל אחד. ממש כמו משקפיים המפצות על ירידה בכושר הראייה, מכשיר השמיעה מחבר אתכם מחדש לצלילים שסביבכם
ענת כוכבא*
אחד הדברים המאפיינים את האנושות הוא חיים בקבוצה. על מנת לאפשר שותפות מעין זו, עלינו לתקשר זה עם זה לצורך העברת מידע, רעיונות ורגשות. לצורך התקשרות זו אנו זקוקים לחושי הראייה והשמיעה. שני החושים הללו עשויים להיפגע עם הגיל. באופן טבעי אנו עדים לתחילת היחלשותם כבר מגיל 40. הליקויים, הן בשמיעה והן ראייה, מופיעים באופן הדרגתי לאורך השנים. ככל שהקולות והצלילים נחלשים אנו מאבדים מאיכות החיים, ובמקרים רבים נמנעים מלקיים פעילות חברתית שבהן התקשות קשה לנו. אדם אשר ראייתו נחלשה אפילו במעט יבחין מייד באובדן חדות הראייה ולא יהסס משקפיים על מנת להיטיב לראות. אך באשר שמיעתנו נחלשת, אנו מנסים להכחיש את המתרחש ולהעביר את האחריות לכך על הסביבה- אשר נפגעת מירידה בתפקודינו לא פחות מאתנו. אנו מאשימים אותם בדיבור לא ברור ובלחישות, דורשים מהסובבים אותנו לדבר בקול רם ולחזור שוב ושוב על הנאמר.
אנחנו מגבירים את עוצמת הקול של הטלוויזיה והרדיו ומפריעים בכך לסובבים אותנו. למרות העדויות הגלויות לעיין לפגיע בכושר שמיעתנו, אנחנו נמשיך להתכחש לבעיה, ונמשיך להאשים את הסביבה. השלב הראשון וההכרחי לשיקום השמיעה הוא הכרה בקיום הליקוי.
אבחון בעיות שמיעה
ירידה בכושר השמיעה עשויה לנבוע ממספר גורמים. חלקם ניתנים לטיפול המאפשר לנו לחזור לכושר שמיעה תקין. לכן, כאשר אנו מבחינים בבעיית שמיעה, עלינו לפנות ללא דיחוי לבדיקה אצל רופא אף אוזן וגרון. הרופא יבחן תחילה את תעלת האוזן החיצונית- לא פעם ההפרעה בשמיעה נגרמת עקב הצטברות השעווה בתעלה. הרופא יסלק את השעווה החוסמת ואז יבחן בבדיקה אוטסקופית את תקינותה של האוזן החיצונית והתיכונה.לאחר בדיקה זו, יפנה הרופא את המטופל לבדיקה אודיולוגית, אשר תבוצע על ידי קלינאית תקשורת. על פי ממצאי הבדיקה, מסקנותיו והמלצותיו של קלינאי התקשורת, הרופא יחליט באם מדובר במחלה שניתן לטפל בה בעזרת טיפול תרופתי או ניתוח. במידה והטיפול אינו אפשרי, על המטופל לחזור אל קלינאי התקשורת לצורך שיקום שמיעה בעזרת מכשירי השמיעה.
בעיות שמיעה בקשישים – אתם שומעים?
בבדיקת שמיעה אשר תעברו במכון אודיולוגי ייקבע סף השמיעה שלם. סף השמיעה הסוציאלי הוא סף השמיעה הנחוץ לקיום שיחה חברתית בלי להגביר את הקול. סף זה נמצא ב-30 דציבל. הצורך במכשיר השמיעה נקבע לפי האדם וצרכיו. אדם פעיל חברתית או מקצועית, יזדקק למכשירי שמיעה גם כאשר סף שמיעתו אינו נופל בהרבה מהסף הסוציאלי. ישנם מקרים שבהם אנשים מבקשים שיקום שמיעתי עוד לפני ששמיעתם הוגדרה כלקויה- וזאת עקב עיסוקם או צרכיהם התקשורתיים. ככל שנקדים את תהליך השיקום, נשמור על תקשורת תקינה עם הסביבה ועל איכות חיים גבוהה.
מכשיר אחד או שניים?
שאלה זו נשאלת על ידי מטופלים רבים המתייעצים עם קלינאי תקשורת, והיא נשאלת לרוב בחרדה רבה.עקב הסטיגמה השלילית הקיימת עדיין בין האנישם לגבי מכשירי שמיעה, אנשים מוכנים להסתפק בפתרון חלקי של בעיית השמיעה ולהיעזר רק במכשיר שמיעה אחד. במידה והשמיעה לקויה בשתי האוזניים, מומלץ להיעזר בשני מכשירי שמיעה. הדבר יאפשר לנו התמצאות שמיעתית במרחב, שימוש בפחות הגברה והבנת דיברו הרבה יורת טובה. עם נשווה שוב את השיקום השמיעתי לשיקום ראייתית נמצא, כי אין היום אדם אשר ירכיב מונוקול (משקף בודד). כולנו נעזרים בזוג משקפיים ואפילו לא מעלים על דעתנו פתרון אחר.
אצל אנשים רבים רווחת הדעה, שמכשירי השמיעה הם כמו משקפי קריאה: רק כאשר אנחנו במצב חברתי-סוציאלי מובהק, נרכיב את מכשיר השמיעה על אוזנינו. נגמור את הפגישה- מייד נוריד את המכשיר ונחזור לעולמנו השקט והמנותק. טעות! אם ברצוננו להישאר ערים לסובב אותנו, ליהנות מצלילי הסביבה, להיות מוזהרים על ידי קולות שקטים, עלינו להרכיב את מכשירי השמיעה במשך כל שעות הערות. שימוש רציף במכשירים שומר ומתרגל את השמיעה ומביא לניצול מרבי של שרידי השמיעה לאורך זמן. מחקרים מראים שלאורך זמן, אוזן שלא מתוגברת במכשיר שמיעה למרות שזקוקה לכך- מובנות הדיבור בה יורדת בהשוואה לאוזן שתוגברה במכשיר שמיעה.
שימוש אקראי במכשירים יביא להיווצרות פער משמעותי בין מצבים של "שומע" ו"לא שומע". כמו כן שימוש אקראי ימנע מאתנו להתרגל לצלילים המועברים דרך המכשירים ונאלץ להסתגל כל פעם מחדש לאיכויות שמיעה שונות. לכן מומלץ להיעזר במכשירי השמיעה במשך כל שעות הערנות ולהוריד אותם רק בשעות המנוחה והשינה.
האם שימוש במכשירים בקשישים מקלקל את השמיעה?
התשובה היא לא. במחקרים רבים הוכח, כי שימוש במכשירי שמיעה, אשר הותאמו בצורה נכונה, אינו גורם להחמרת המצב השמיעתי. בין משתמשים רבים קיים חשש שמכשירי השמיעה גרמו להם לפגיעה נוספת בשמיעה. פתאום, כאשר אינם מרכיבים את המכשירים, אינם מסוגלים לתקשר כראוי עם הסביבה. הסיבה לכך טמונה בהרגל. כאשר אנחנו מתרגלים להשתמש באביזר כלשהו, הקמל על חיינו, ופתאום מפסיקים להשתמש בו, נרגיש בחסרונו, בדיוק כמו שנוריד משקפיים ולא נראה ברור כמקודם. החמרה ביכולת השמיעה עשויה לנבוע מגורמים אחרים כמו הזדקנות, מחלות, טיפולים תרופתיים, אך לא משימוש במכשירם.
תהליך התאמת המכשיר
המכשירים מחולקים לקבוצות מבנה עיקריות:
מכשירים בתוך האוזן, מכשירים מאחורי האוזן בצירוף אוזניה, מכשירים מזעריים מאחורי האוזן עם צינורית דקה ( Open Fit מכשירים מזעריים מאחורי האוזן בטכנולוגיות CRT (החדישה ביותר) אופייה ועוצמתה של הירידה בכושר השמיעה יהיו את הגורם העיקרי לבחירת צורת המכשיר. גורם נוסף הוא רפואי-מבני. לא בכל מבנה של תעלת האוזן או האפרכסת נוכל להיעזר בכל צורות המכשירים. קיימים גם אילוצים רפואיים כמו צורך מתמיד באוורור תעלת האוזן או הפרשות אשר ימנעו מאיתנו לבנות מכשיר תוך אוזני. קיימים גם גורמים תפקודיים אשר יכתיבו לנו לא מעט את בחירת צורת המכשיר. גם הצרכים היומיומיים שלנו יילקחו בחשבון בבחירה זו.
על מנת להתאים מכשיר באופן ספציפי, עליכם לתאם תור מראש ולא יאוחר מאשר שלושה חודשים לאחר ביצוע בדיקת שמיעה אחרונה. אם בידכם תוצאות של בדיקות שמיעה קודמות, הביאו אותן לפגישה עם הקלינאי. אם אתם משתמשים במשקפי קריאה חשוב לא לשכוח להביאם לכל פגישה.
לאחר בחירת סוג המכשיר תילקחנה מידות מהאוזן בעזרת סיליקון לצורך בניית המכשיר או האוזניה בהתאם לצורת האוזן. לאחר פרק זמן קצר תיפגשו שנית עם קלינאי התקשורת לצורך קבלת המכשיר והדרכה מפורטת לגבי תפעולו ותפקודו. מיום רכישת המכשיר עומדת לזכותכם תקופת ניסיון של חודש ימים. במידה ותחליטו להחזיר את מכשיר השמיעה, יוחזר לכם רוב כספכם, בהתאם למוסכם ביניכם ולבין המכון אשר סיפק לכם את המכשיר.,
אם רכשתם מכשיר שמיעה, אתם זכאים על פי חוק הבריאות להחזר כספי מסוים מטעם קופת החולים שבה אתם מבוטחים. החזר נוסף על ההחזר הבסיסי משולם על ידי הביטוחים המשלמים (שב"ן) של הקופות.
היכן לרכוש את מכשיר השמיעה?
במכון ייעודי למכשירי שמיעה עם צוות קלינאי תקשורת מקצועי ומיומן בתחום מכשירי שמיעה המתעדכן בכל החידושים.
מכון שיכול להציג מגוון של מכשירים ברמות טכנולוגיה שונות.
מכון שלו מעבדה מצוידת ומתמחה למתן שירות צמוד לאחר הקנייה.
רצוי שהמכון יהיה תחת פיקוח מכון התקנים וארגון צרכנים.
מכון שמוכר ונותן שירות לכל קופות החולים משרד הביטחון וגופים מוסדיים.
אין מכשיר שמיעה אשר יפצה אותנו במלואו על אובדן כושר השמיעה, אך אין ספק שהרכבתו תשפר בהרבה את תפקודנו בחברה, דבר שיורגש לא רק על ידינו אלא גם על ידיי הסובבים אותנו ובני משפחותינו.
המאמר באדיבות ענת כוכבא היא קלינאית תקשורת מוסמכת מנהלת "הדים", רשת מוכנים אודיולוגים