תמיכה חברתית בזקנים

תמיכה חברתית הוגדרה בהגדרות שונות והוערכה על-ידי כלי מדידה שונים. הגדרה מקובלת גורסת שהתמיכה החברתית היא המשאבים המסופקים לארם על-ידי אחרים, או "תמיכה היא סיפוק הצרכים של הפרט באמצעות משאבים חברתיים שלהם הוא זקוק" (אוסלנדר, 1988, עמ' 252) יש חשיבות להתאמה בין צורכי הפרט, המשתנים בהתאם למצבי חיים, לבין מה שהרשת החברתית נותנת לו.

במחקר זה נבחנו שלושת סוגי התמיכה המקובלים: תמיכה רגשית, תמיכה אינסטרומנטלית ותמיכה על-ידי מתן מידע וייעוץ. תמיכה רגשית הוגדרה "מידע שיש לאדם, ושגורם לו להאמין שהוא חשוב ואהוב, בעל ערך ומוערך, ושהוא שייך לרשת חברתית בעלת מחויבות הדדית", תמיכה זו כוללת אמפתיה, אהבה, שייכות וביטחון שיש לפרט בכך שפנייתו לעזרה תיענה בחיוב. בקרב קשישים בארץ נמצא כי זו התמיכה השכיחה והחשובה ביותר (אוסלנדר, חקלאי רוסט וליטווין, 1991 ; 1991) . העזרה האינסטרומנטלית מתבטאת בסיוע בחומרים, בכסף ובביצוע מטלות כמו קניות, בישול וניקיון וכן במתן עזרה פיזית בתפקוד האישי. תמיכה מסוג זה שכיחה בקרב קשישים מוגבלים ומאפשרת להם להמשיך לחיות בבית (ניר, 1997). תמיכה באמצעות מתן מידע וייעוץ היא אספקת נתונים שחשובים לאדם, כגון נתונים לגבי בריאותו או לצורך מיצוי זכויותיו, ומשוב או הבעת דעה כדי להקל על קבלת החלטות.

יש לציין שמדובר בתמיכה כפי שהיא נתפסת על-ידי הפרט, דהיינו תחושתו של הפרט שהצורך שלו בתמיכה בא על סיפוקו. הדגש אם כן הוא על תפיסה סובייקטיבית  של התמיכה הניתנת דרך קשרים חברתיים, ולכן תמיכה זו מוגדרת בתור "המידה שבה צרכיו החברתיים של האדם באים על סיפוקם באמצעות אינטראקציה עם הזולת".

ל-95%  מהקשישים בארץ יש קשר תומך קבוע, לפחות פעם בשבוע, כאשר ספקי התמיכה העיקריים הם בני הזוג והילדים. בעת מחלה של אחד מבני הזוג, השני הוא זה שמטפל בו (ברודסקי ועמיתיה, 2004ב). הטיפול הוא גם בזמן שהייתו של הקשיש בבית החולים וגם לאחר חזרתו הביתה, כאשר הוא נשאר מוגבל ותלוי בזולת.

למרבית הגברים יש נשים שמטפלות בהם, ואילו נשים אלמנות מקבלות עזרה מילדיהן. 50% מכלל העזרה לקשישים ניתנים על-ידי המשפחה הקרובה, וכשמדובר בקשישים חולים ומרותקים למיטתם, האחוזים גדלים ל-80%). סוגי תמיכה הניתנת על-ידי המשפחה ברשת החברתית מאשר לבעלי השכלה נמוכה, והם גם נוטים לראות את הרשת שלהם כתומכת יותר.

המוצא. 61% מהקשישים הם אשכנזים (ילידי אירופה ואמריקה), 28% הם מזרחים (ילידי אסיה ואפריקה) ו-11%  ילידי הארץ (ברודסקי ורזניצקי, 2005). רשתות חברתיות של קשישים ממוצא מזרחי נוטות להיות גדולות יותר, עם מספר גדול יותר של ילדים ומשפחה מורחבת. לילידי אירופה האשכנזים פחות בני-משפחה ויותר חברים.

לסיכום, לקשישים חולים ובעלי מוגבלות תפקודית  (תשושי גוף,סיעודיים,תשושי נפש), הן בארץ והן בעולם, יש רשת חברתית קטנה מזו של קשישים בריאים. הרשת שלהם מורכבת בעיקר מבני-משפחה המעניקים תמיכה רגשית, תמיכה אינסטרומנטלית ותמיכה על-ידי מתן מידע. גודל הרשת והיקף התמיכה המוענקת מושפעים ממשתנים של גיל הקשיש, מצבו הבריאותי והתפקודי, מצבו המשפחתי, מגדר, השכלה ומוצא.

<הקודם      הבא>

ניווט במאמר:
מאפייני רשתות חברתיות ותמיכה חברתית
סקירת ספרות-רשתות חברתיות של זקנים
תמיכה חברתית בזקנים <אתה כאן>
המחקר-רשתות חברתיות של זקנים
ממצאים-רשתות חברתיות של זקנים-חלק א'
ממצאים-רשתות חברתיות של זקנים-חלק ב'
סיכום ודיון-חלק א'
סיכום ודיון-חלק ב'
סיכום ודיון-חלק ג'
סיכום ודיון-חלק ד'

על הכותב

דנחי דוד- יועץ גרונטולוגי מקצועי לגיל הזהב

במשך 20 השנים האחרונות, דנחי דוד, מלווה, מייעץ ומנחה קשישים ובני משפחותיהם בנקודה הקריטית ביותר בחייהם. דוד מומחה באיתור בתי אבות או דיור מוגן בהתאמה מדוייקת ואישית לקשיש ולמשפחתו להמשך קריאה…