אימון קוגניטיבי אישי לגיל השלישי
שתי חוקרות ידועות בתחום הפסיכולוגיה של הגיל השלישי במיוחד ,ניצה אייל ויעל רייכננטל ממכון הרצוג באוניברסיטת תל אביב,כתבו מאמר בגליון "דורות" ביולי 2006 ובו הן מעניקות לגיל השלישי מבט מעניין וחיובי כיצד ניתן לשפר את היכולות הקוגניטיביות של הקשיש המבוגר. הן מציעות מודל המכונה "טובים השניים מן האחד". כלומר מצמידים מאמן אישי לקשיש וביחד בונים תוכנית לשם מיצוי היכולות של המבוגר בתחום הקוגניטיבי,זאת בתנאי שהקשיש אכן מעונין ורוצה בכך.להלן חלק מהמאמר
היכרות עם המוח
המוח האנושי ודרכי פעילותו עוררו מאז ומתמיד את סקרנות החוקרים, אך האפשרויות לחקור אותו היו מוגבלות למדי. זו הסיבה לכינוי "הקופסה השחורה", שנתנו הפסיכולוגים למוח המשול לקופסה אטומה שתוכנה נעלם וסמוי מן העין. בשנים האחרונות נפתחה הקופסה השחורה לצפייה ולהתבוננות באמצעות טכנולוגיות חדשות של סריקות והדמיות ממוחשבות המאפשרות לקבל מידע לגבי מבנים מוחיים ותהליכים במוח המתרחשים בזמן הצפייה בהם. בעקבות ממצאי מחקרים חדשניים אלה מופרכות אמיתות שונות ומועשרת החשיבה המדעית.
בשורות טובות-המוח גמיש ומתחדש
במוח מתרחשים תהליכים קוגניטיביים המופקדים על רכישת מידע, עיבודו ושימוש בו, בהתאם לצרכים ודרישות המצב. בזכותם אנו מסוגלים ללמוד, לזכור, לחשוב, לפתור בעיות ולתכנן, וכן לארגן את המידע המגיע ממקומות שונים ולהקנות לו מובן ומשמעות. מדענים בני זמננו סבורים כי גמישות המוח אינה נחלת תקופת הילדות בלבד, אלא קיימת לאורך כל טווח החיים כמו גם בתקופת הזיקנה. המוח מגיב להתנסויות שאנו עוברים במהלך החיים. ככל שהתנסויות אלה תהינה עשירות ומגוונות יותר כן יפתח המוח מספר רב יותר של קשרים בין תאי העצב, ויותר מכך – לפי ממצאי מחקרים אחרונים – גם עשוי להצמיח תאי עצב חדשים (לדוגמא, באזור ההיפוקמפוס החיוני לפונקציות של למידה וזיכרון). מרגע הלידה (וגם במהלך ההריון) ועד לרגע המוות עלינו להתייחס למוח כאל איבר פעיל ומתחדש, הניתן לשינויים ועיצוב בעקבות פעולות והתנהגויות יומיומיות. תובנות חדשות אלה תומכות בהתייחסות אופטימית יותר מאשר בעבר לגבי התפקוד הקוגניטיבי בגיל מבוגר, אך הן גם מטילות אחריות על האדם להזין ולהעשיר את מוחו באופן מתמיד. בניגוד לאברים אחרים בגוף האדם המוח אינו מתבלה כאשר משתמשים בו, נהפוך הוא,ככל שמאתגרים את המוח כן ילך וישתפר תפקודו. כמו במצבים של אימון גופני בהם השרירים מתחזקים בעקבות האימון, כך מתחזק המוח ומתייעלת פעילותו כאשר משתמשים בו ומאמנים אותו. שימוש מורכב ואתגרי ביכולות הזיכרון, הלמידה והחשיבה, ישמור על יעילותן ויגרום להרגשה טובה ולמצב רוח משופר.
יחד עם זאת ראוי לאזן את התמונה המעודכנת לגבי גמישות המוח והאפשרויות להשפיע עליו על ידי הכרות עם השינויים התקינים קשורי גיל החלים בתפקודים הקוגניטיביים.
יצויין כי קשישים השוהים בבתי אבות חשופים להפעלת המוח שלהם יותר מאשר בבית,במיוחד קשישים תשושי נפש בדרגות שונות אשר מקבלים גירויים מסוגים שונים כדי לשמר את היכולות שעדיין קיימות בהם. מכשיר הטלויזיה שבבית אינו מכשיר להפעלת המוח אלא ההיפך זהו מכשיר המרדים והמלחיץ את המוח. כידוע קיימות מסגרות שונות לקשישים,דיור מוגן לקשישים עצמאים לחלוטין,בתי אבות לקשישים עצמאים ו/או תשושים (תשושי גוף),בתי אבות סיעודיים ובתי אבות לתשושי נפש.קיימות מסגרות שמאחדות מספר פונקציות ויש כמובן להיוועץ ביועץ המכיר את בתי האבות על מנת לדעת היכן לשבץ את הקשיש. בכל המסגרות הנ"ל מופעלות תוכניות רבות ומגוונות על מנת להפעיל את דיירי הגיל המבוגר או השלישי. תשוש נפש חייב לקבל גירויים למוחו אחרת הוא יתדרדר בקצב הרבה יותר מואץ . משרד הבריאות עוקב מקרוב מאד על תוכניות ההפעלה של הקשישים בבתי האבות ובתי האבות מקיימים מעקבים מסודרים אחר התקדמות הקשיש. לצערי אין בדרך כלל בבית כדי לספק את צרכיו הקוגניטיביים של הקשיש כמו במסגרת דיור. כמובן כל דבר צריך להיבחן לגופו ואין פתרונות בית ספר לכל מקרה.
מכל מקום המאמר הזה בעיקרו נועד לקשישים בגיל השלישי שאינם בהכרח תשושי נפש או דימנטים לחלוטין אלא נועד לאוכלוסית הגיל המבוגר הכללית.
הכר אח עצמך: שינויים קשורי גיל בתפקודים קוגניטיביים.
במהלך הבגרות וההזדקנות מתרחשים באדם שינויים שונים: גופניים, חברתיים ונפשיים. בדרך כלל אנו מתייחסים אליהם כאל שינויים התפתחותיים טבעיים, להבדיל משינויים הכרוכים במחלות. גם בתחום הכישורים הקוגניטיביים מופיעים שינויים תקינים קשורי גיל, חשוב להדגיש כי שינויים אלה מתרחשים בגיל אחר ובקצב שונה אצל כל אדם. נפגוש אנשים בני 90 עם זיכרון מעולה ויכולת חשיבה בהירה ובצידם בני 50 המתלוננים על בעיות בזיכרון וקשיי חשיבה. התחלת השינויים המשמעותיים היא סביב גיל 80, גם אם קיימת ירידה לפני גיל זה היא אינה אמורה להפריע לתפקוד היומיומי.
מהם השינויים הקוגניטיביים התקינים המתרחשים עם הגיל ?
- עיבוד מידע שטחי – תהליכי הטיפול במידע חדש, מיונו, עיבודו ואחסונו הם פחות יעילים עם הגיל. במיוחד קיימת ירידה בהשקעה האנרגטית בעיבוד מידע חדש. פעולות העיבוד השטחיות מביאות לאחסון לקוי במאגרי המידע במוח, ובעקבותיו לקשיים בשליפה.
- ירידה ביכולת הריכוז – עם הגיל מופיעה ירידה ביכולת הריכוז של האדם וקושי לעשות מספר דברים במקביל. תשומת הלב של אנשים מבוגרים מופרעת בקלות יחסית, גירויים סביבתיים, מחשבות מטרידות וכאבים גופניים עשויים להסיח את הדעת .
- האטה בתהליכי למידה, זכירה וחשיבה – כתוצאה משינויים במערכת העצבית עם הגיל נדרש זמן רב יותר כדי לרכוש, לעבד ולשלוף מידע חדש. למידה אפשרית לאורך כל טווח החיים, אך בקצב שונה ובמאמץ רב יותר. כן נדרשות שיטות למידה וסביבת למידה המותאמות לשינויים החלים בריכוז ובתפקוד החושים עם הגיל. בחיי היומיום מתבטאים שינויים אלה בעיקר בקשיים בזכירת שמות ובזכירת אירועים שהתרחשו לאחרונה, בחיפושים אחרי המפתחות או המשקפיים האבודים, בשאלה מה רציתי להגיד או מה רציתי לקחת מהחדר הסמוך, בקושי להתרכז במצבי למידה, ובתחושה שהמילה נמצאת על קצה הלשון ומסרבת להישלף. הכרות עם שינויים קשורי גיל בתפקודים קוגניטיביים עשויה למנוע חרדות ופחדים ולעודד פעילות המכוונת לשמירה עליהם ולשיפורם.
איך שומרים על יעילות התפקוד הקוגניטיבי בגיל מבוגר
שינויים קשורי גיל בתפקוד קוגניטיבי מושפעים מסגנון החיים של האדם, וכן מכמות ומורכבות הגירויים שהאדם נחשף אליהם בחיי היומיום. כאמור, אנשים בעלי סגנון חיים פעיל המשתתפים בפעילויות מורכבות ודרשניות ישמרו על היכולות הקוגניטיביות שלהם לאורך זמן בהשוואה לאנשים החשופים לסביבות שאינן מאתגרות את מוחם. הדרך הנכונה לשפר את התפקודים הקוגניטיביים היא להשתמש בהם. ירידה קוגניטיבית תתרחש גם אצל צעירים וגם אצל מבוגרים אם במקום להיחשף למגוון של גירויים, לרכוש ידע וכישורים חדשים, לשחק משחקי חשיבה (כמו ברידג' ושח) ולקרוא ספרים, יעדיפו לשבת כל היום על הכורסא בבית מול הטלוויזיה.
במחקר בארצות הברית שממצאיו התפרסמו לאחרונה נבדקה השפעת אימון קוגניטיבי על 2,800 נבדקים בקהילה בגילים 65-94 (תוכנית ACTIVE). הנבדקים במחקר קיבלו אימון בקבוצות קטנות של עד 10 משתתפים, פעם בשבוע במשך שישה שבועות, הכישורים שתורגלו (זיכרון, שכילה, מהירות עיבוד) נבחרו על סמן מחקרי מעבדה והקשר שלהם עם פעילויות יומיומיות. לפי ממצאי המחקר חל שיפור משמעותי בתפקוד הקוגניטיבי בכל אחד מהכישורים, שיפור זה נשמר בעזרת אימון נוסף במשך שנתיים.
ממצאי מחקר זה וכן ממצאי מחקרים נוספים מצביעים על יעילותן של תוכניות אימון קוגניטיביות שונות עבור אוכלוסיות מבוגרות ועל השפעתן לאורך זמן. קיימים מודלים רבים של תוכניות הדרכה ואימון, הנבדלים במטרות, בתכנים ובשיטות הנלמדות, אך מרבית התוכניות נערכות במסגרות קבוצתיות.
אימון בקבוצה לשיפור תפקוד קוגניטיבי בגיל המבוגר
אימון בקבוצה לשיפור תפקוד קוגניטיבי בגיל מבוגר בא לענות על מספר מטרות – העשרת המשתתפים בידע רלוונטי (כגון, הכרות עם שלבים בתהליך הזכירה ועם סוגי זיכרון שונים, שינויים גיליים בזיכרון, סגנונות חשיבה אישיים, מאפייני למידה בגיל מבוגר ועוד), לימוד ותרגול של עזרים ושיטות, עבודה בקבוצה ובין המפגשים הקבוצתיים תוך קישור למטלות החיים ויישומן על ידי כל משתתף בסדנא.
נושא איכות התפקוד הקוגניטיבי בגיל מבוגר מטריד אנשים רבים ומלווה בפחדים ולפעמים בתגובות של הסתרה והכחשה. עצם ההשתתפות בקבוצה עם אנשים נוספים המוטרדים מתופעות דומות מביאה לתחושה של הקלה ופתיחות לרכישת ידע וכלים להעצמת היכולות האישיות. הקבוצה מהווה מערכת תמיכה רגשית וחברתית, מאפשרת התחלקות ברגשות וקבלת חיזוקים והיזון חוזר.
בצד היתרונות המשמעותיים של עבודה קבוצתית לשיפור תפקוד קוגניטיבי, היא אינה נותנת מענה להבדלים הבין-אישיים ההולכים וגדלים עם השנים. מנחה הקבוצה, במסגות הזמן הקבוצתי המוגבל, אינו מסוגל לזהות ולאבחן במדויק את רמת היכולות הקוגניטיביות, את הקשיים הספציפיים ואת הקצבים האישיים של כל משתתף. הוא אינו יכול לעקוב אחרי השפעת האימון על התפקוד בחיי היומיום, הן במהלך הסדנא והן לאחריה. כדי לענות על חסרים אלה ועל הצורך המשמעותי, הגובר עם הגיל ועם העלייה בשונות הבין-אישית, להתייחסות אישית ולא מכלילה או קבוצתית, פותח המודל של אימון קוגניטיבי אישי.
אימון קוגניטיבי אישי למבוגר
המושג אימון (couching) אישי הוא בתחום האימון הגופני, אך בשנים האחרונות לאור פריצות דרך בספורט שנעשו בעקבות ליווי של מאמן אישי, התרחב השימוש בו לעבר תחומים רבים ומגוונים. מטרות האימון האישי דומות לאלה של המאמן בחדר הכושר: ליווי והנחיה של האדם המתאמן בתהליך של שיפור היכולות שלו בצורה מבוקרת ושיטתית. המאמן מקבל את המתאמן כאדם הלוקח אחריות ושליטה ומערכת היחסים ביניהם היא שוויונית ומותאמת לקצב של המתאמן. המיקוד של האימון הוא בהווה, בחוזקות של האדם וביכולות הטמונות בו להתחדשות ושיפור. אימון אישי בתחום הזיקנה הוא חדשני ומתבסס, בין היתר,על אסכולת הפסיכולוגיה החיובית לפיה בכל אדם קיימים כוחות פנימיים ורזרבות שאינן מנוצלות. לאלה מצטרפים בגיל מבוגר התנסויות החיים, המומחיות, הפרספקטיבה והידע הנאגרים במשך עשרות בשנים. המאמן מתלווה לאדם המבוגר בתהליך שיטתי, מובנה וממוקד של שדרוג איכות חייו תוך בניית תוכניות פעולה לביטוי מרבי של היכולות הקיימות בו והשגת היעדים החשובים עבורו.המודל הספציפי של אימון קוגניטיבי אישי למבוגרים מתבסס על העקרונות הכלליים של אימון אישי והוא מהווה מענה אופטימאלי לשונות הרבה בתפקוד הקוגניטיבי המופיעה במחצית השנייה של החיים. מודל זה תואם ממצאי מחקרים אחרונים לגבי גמישות המוח המבוגר והאפשרויות לתגבורו. המודל המוצע דורש מהמתאמן לקיחת אחריות אישית על תפקודו ומחויבות לשינוי התנהגויות ודפוסי חשיבה.
בנית תוכנית האימון
המפגשים הראשונים מוקדשים לבחינת אורח החיים של המתאמן: הרגלי תזונה, שינה, פעילות גופנית, מחלות, תרופות הנלקחות על בסיס קבוע, סביבה חברתית, תפקידי החיים, פעילות בשעות הפנאי, מצב נפשי ולמעשה כל תחום חיים היכול באופן ישיר או עקיף להשפיע על תפקוד קוגניטיבי. בנוסף, מועבר למתאמן מבחן קצר הבודק את מצבו הקוגניטיבי ומזהה את התחומים בהם חלה ירידה משמעותית. במידת הצורך ובהתאם לאבחון הראשוני מופנה המתאמן לאבחון נוירופסיכולוגי מקיף. בשלב שני מוגדרת מטרת האימון (למשל, שיפור יכולת הריכוז) ונבנית במשותף תוכנית אימון אישית תוך בחינת שיטות שונות ומסלולי אימון. המפגשים לאחר מכן מוקדשים לעבודה משותפת, בהתאם לקצב המתאמן, תוך התקדמות לעבר המטרה. תקופת האימון האישי מלווה בתמיכה טלפונית לפי הצורך. לאחר השגת המטרה יורד היקף האימון למפגש תקופתי או לקשר טלפוני בלבד, בהתאם להחלטה משותפת של המאמן והמתאמן.
הערות יד לקשיש:
ברור בעליל שהאוכלוסיה הדתית והחרדית כקבוצה,הינה להערכתי היחידה אשר מפעילה את המוח ומאתגרת אותו יותר מאשר בכל אוכלוסיה אחרת. לימודי גמרא למשל מהווים אתגר עצום להפעלת המוח כי הלימוד הגמרתי מפעיל מודולים רבים ומגוונים אשר אינם נמצאים בשום טקסטים אחרים המוכרים לנו.רבים מגדולי הדור שלנו חרף גילם המתקדם דעתם רחבה,צלולה,ויכולים להביע דעתם בכל תחום מתחומי החיים,בודאי שהתורה בה הם עמלים יומם וליל משפיעה על רוחב הדעת שלהם. הלימוד הגמרתי מתבצע בין השאר תחת הכותרת "טובים השניים מן האחד",במסגרת זו יושבים שני בני אדם ודנים בסוגיות שונותובכך מזינים אחד את השני במידע בחוויות הלימוד דבר שיש לו ערך עצום. אין ערך ללימוד אם אדם לומד לבד באופן שיטתי,וחז"ל מביעים את הסתיגותם הרבה מלימוד יחידני.
לסיכום
אימון קוגניטיבי אישי הוא לא רק דרך למיצוי תפקוד קוגניטיבי בגיל מבוגר ולהעלאת הרווחה הנפשית, הוא מהווה הצהרה אישית של האדם המבוגר לגבי האחריות שיש לו על חייו והיכולת שלו להשפיע עליהם ולשפרם. קשיש שאינו מעונין לתגבר ולתחזק את היכולות הקוגניטיביות שלו אינו מתאים למודל האימון האישי,כי זה לא יעזור,ללא מוטיבציה דבר לא יעזור
מי שמעונין לקבל הדרכה בנושא יכול לפנות למחברות המאמר הזה
אני שמח להפנות את הקוראים לעוד שני מאמרים בנושא זה המופיעים באתר "יד לקשיש" ייעוץ והכוונה בכותרות "תפקודים בזיקנה" ו"יתרונות המוח המבוגר"- בחיפוש אפשר למצוא אותם בקלות
בברכה
דוד "יד לקשיש"