בסוף החיים לומדים מהו עצם העניין – מחלת האוסטיאופורוזיס

משמעותה של מחלת האוסטיאופורוזיס פשוטה: החמרת הסיכון לסבול משברים. עם הגיל עולים הסיכויים ללקות במחלה, אך אורח חיים נכון עשוי לצמצם גם את סכנותיה של המחלה הזאת בגיל הזהב

 מאת :ד"ר ליאנה טריפטו-שקולניק

 כשמדברים על אוסטיאופורוזיס מדברים על מצב שבו ישנה הידלדלות עצם (פירוש המילה אוסטיאופורוזיס הוא "עצם עם חורים"). מעשית, אוסטיאופורוזיס היא מחלה שהמשמעות שלה היא סיכון לשבר. המינוח העממי המקובל בעברית לאוסטיאופורוזיס הוא בריחת סידן, ביטוי שאינו מדויק, בשל היותה של העצם בנויה ממספר חומרים שהסידן הוא רק אחד מהם. המחלה נוצרת על ידי התמעטות של כמות העצם, פגיעה באיכותה וכתוצאה מאלה, חולשה משמעותית של העצם וסיכויים גבוהים לשבירתה כתוצאה מנפילות.

 כמה הנחות מוטעות

הסטטיסטיקה בארה"ב מדברת על כך שכל אישה שנייה מעל גיל 50 עלולה לסבול משבר כתוצאה מאוסטיאופורוזיס במהלך חייה. בנוסף, הנחה מקובלת ולא נכונה היא שמדובר במחלה הפוגעת בנשים בלבד. עם זאת, באותה שכבת גיל, כל גבר חמישי (כלומר 20 אחוז) עלול לסבול משבר אוסטיאופורוזיס.

בניגוד לאמונה הרווחת, מחלת האוסטיאופורוזיס כשלעצמה אינה גורמת לכאב. אוסטיאופורוזיס היא מחלה די "שקטה", שהאדם בדרך כלל אינו מודע לה אלא אם הוא עובר אבחון, או, במקרה הגרוע, אם מגיע למצב של שבירת עצם. מכאן גם המקור לכאב- השבר. ישנו גם לעיתים בלבול עם מחלת האוסטיאופורוזיס, שהיא מחלה ניוונית של מפרקים ולא של עצמות, ובניגוד לאוסטיאופורוזיס, גורמת כאב רב.

חשוב להדגיש, כי לא כל שבר ניתן לייחס לאוסטיאופורוזיס. המיקום האופייני לשברים הנגרמים כתוצאה מאוסטיאופורוזיס הוא צוואר הירך, עצמות האמה (סמוך לשורש כף היד) ועמוד השדרה. כמו כן, גיל האדם אמנם מהווה גורם סיכון אחד לאוסטיאופורוזיס, אך איננו גורם סיכון אחד לאוסטיאופורוזיס, אך איננו גורם סיכון בלעדי.

סיבות נוספות המעלות את הסבירות ללקות באוסטיאופורוזיס קשורות לפעילות יתר של בלוטת המגן, נטילת תרופות נוגדות דלקת מסוג סטרואידים, הפסקת הווסת בגיל צעיר יחסית, מיעוט אכילת מוצרי חלב, חסר בוויטמין D (שהינו חיוני לספיגת הסידן במערכת העיכול), רזון קיצוני ועוד.

בגיל הזהב סוף סוף מבינים את עצם הענין – אז למה זה קורה, בעצם?

עצם היא רקמה שנמצאת במהלך כל חיינו בתהליכי בניה ופירוק. עם זאת, בגיל מסוים, תהלים הפירוק של העצם מתחיל לגבור על תהליך הבנייה. תהליך זה מתעצם עם הגיל, ואצל האישה מתגבר גם אחרי הפסקת הווסת. בתהליכי הפירוק והבנייה מעורבים חומרים רבים, ביניהם הורמונים שונים וסידן. הסידן עצמו חיוני ביותר לחיזוק העצם ולרוב מגיע ממזון עתיר בסידן כגון מוצרי חלב. חומר נוסף משמעותי בבניית העצם הוא ויטמין D. ויטמין זה הוא חומר שנוצר בגופנו כתוצאה מחשיפה לקרינה אולטרא סגולה מהשמה והא חיוני לספיגת הסידן ממערכת העיכול.

חסר בשני החומרים האלו שכיח ביותר והוא גורם מהותי לפגיעה במבנה העצם ולהיחלשותה. ניתן לאבחן אוסטיאופורוזיס על ידי בדיקת צפיפות עצם. חשוב לדעת כי לבדיקה זו, כמו לכל בדיקה אחר, יש מגבלות טכניות ולכן אינה יכולה לשמש מדד בלעדי לאבחון. כאמור, שבר במיקום אופייני שהוא תוצאה של פגיעת טראומה מינימאלית (כגון נפילה) "מספק" אחנה כמעט וודאית של אוסטיאופורוזיס.

הבדיקה של צפיפות העצם מבוצעת במקומות רבים באר. ונמצאת בסל הבריאות: עבור נשים- מגיל 60, ועברו גברים- מגיל 70. כמו כן, לאנשים בקבוצות סיכון שונות שהוזכרו לעיל (כגון חולים העושים שימוש יומיומי בתרופות נוגדות דלקת המכילות סטרואידים).

עלות הבדיקה אינה גבוהה (בין 100 ל-150 ₪, תלוי בקופה ובביטוח הקיים) וניתן לבצע אותה גם במימון עצמי. חשוב לבצע את הבדיקה רק אם הומלצה על ידי הרופא, או אם הנבדק נמצא באחת מאותן קבוצות סיכון שצוינו.

התוצאות המתקבלות מהבדיקה, שהיא מעין צילום שאורך מספר דקות, מחלקות את מצב העצם לשלוש קבוצות: צפיפות עצם תקינה, אוטואופניה (מיעוט עצם), אוסטיאופורוזיס- מיעוט עצם חולני.

בדיקות נוספות שמסייעות לאבן את מאזן הסידן אך לא תורמות להגדרה של המטופל כלוקה באוסטיאופורוזיס הן בדיקות דם ושתן לווידוא רמת סידן תקינה, ויטמין D, הורמונים ועוד.

טיפול ומניעה

ניתן לטפל באוסטיאופורוזיס במספר דרכים והן משלימות זו את זו:

  • אספקה סדירה וטובה של "אוכל לעצם" הכוונה היא לספק לעצם את חומרי הבנייה שלהם היא זקוקה- סידן וויטמין D. שני אלו יכולים להגיע ממזון (מוצרי חלב, מוצרי שומשום כמו טחינה וחלבה, שקדים וסרדינים), או כתוספי מזון שאינם מחייבים מרשם רופא. עם זאת, חשוב להיוועץ ברופא לפני נטילתם על מנת שלא לקבל עודף משני התכשירים האלה.
  • חשיפה נבונה לשמש– מסייעת בייצור ובבניית מאגרי ויטמין D בגוף. חשוב להקפיד על כללי חשיפה נכונים בכדי למנוע פגעים אחרים.
  • טיפול תרופתי- מתן תרופות שמשנות את מאזן פירוק ובניית העצם והוכחו כמונעות שברים. תרופות אלו מחייבות מרשם רופא.
  •  הקפדה על ביצוע פעילות גופנית- פעילות גופנית כשלעצמה היא גורם מסייע נוסף בחיזוק העצם, אך חשוב מזה- היא מחזקת את שרירי הגוף באופן כזה שהנפילה, את תתרחש, תהיה "נכונה" והסיכון לשבר יפחת.
  • שימוש באמצעי עזר שימנעו נפילות והתאמת סביבת המגורים של האדם– לדוגמא, מקל עזר (רצוי בעל שלוש רגליים), או אפילו סילוק שיח מדרכו של הקשיש, יכולים למנוע מעידה ואף להציל את חייו.

חשוב להבין כי מניעה של המחלה על ידי קיום פעילות גופנית סדירה, חשיפה מבוקרת לשמש והקפדה על תזונה המכילה סידן המסייע לבניית העצם, הם הדרכים הפשוטות להימנע מאוסטיאופורוזיס ולכן המומלצות ביותר, בגיל המתקדם- הימנעות מנפילות אף היא יכולה להיות משמעותית ולכן יש להקפיד על סביבה בטוחה עבור אנשים מבוגרים.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin