בסוף החיים לומדים מהו עצם העניין חלק א'

משמעותה של מחלת האוסטיאופורוזיס פשוטה: החמרת הסיכון לסבול משברים. עם הגיל עולים הסיכויים ללקות במחלה, אך אורח חיים נכון עשוי לצמצם גם את סכנותיה של המחלה הזאת

 מאת :ד"ר ליאנה טריפטו-שקולניק

 כשמדברים על אוסטיאופורוזיס מדברים על מצב שבו ישנה הידלדלות עצם (פירוש המילה אוסטיאופורוזיס הוא "עצם עם חורים"). מעשית, אוסטיאופורוזיס היא מחלה שהמשמעות שלה היא סיכון לשבר. המינוח העממי המקובל בעברית לאוסטיאופורוזיס הוא בריחת סידן, ביטוי שאינו מדויק, בשל היותה של העצם בנויה ממספר חומרים שהסידן הוא רק אחד מהם. המחלה נוצרת על ידי התמעטות של כמות העצם, פגיעה באיכותה וכתוצאה מאלה, חולשה משמעותית של העצם וסיכויים גבוהים לשבירתה כתוצאה מנפילות.

 כמה הנחות מוטעות

הסטטיסטיקה בארה"ב מדברת על כך שכל אישה שנייה מעל גיל 50 עלולה לסבול משבר כתוצאה מאוסטיאופורוזיס במהלך חייה. בנוסף, הנחה מקובלת ולא נכונה היא שמדובר במחלה הפוגעת בנשים בלבד. עם זאת, באותה שכבת גיל, כל גבר חמישי (כלומר 20 אחוז) עלול לסבול משבר אוסטיאופורוזיס.

בניגוד לאמונה הרווחת, מחלת האוסטיאופורוזיס כשלעצמה אינה גורמת לכאב. אוסטיאופורוזיס היא מחלה די "שקטה", שהאדם בדרך כלל אינו מודע לה אלא אם הוא עובר אבחון, או, במקרה הגרוע, אם מגיע למצב של שבירת עצם. מכאן גם המקור לכאב- השבר. ישנו גם לעיתים בלבול עם מחלת האוסטיאופורוזיס, שהיא מחלה ניוונית של מפרקים ולא של עצמות, ובניגוד לאוסטיאופורוזיס, גורמת כאב רב.

חשוב להדגיש, כי לא כל שבר ניתן לייחס לאוסטיאופורוזיס. המיקום האופייני לשברים הנגרמים כתוצאה מאוסטיאופורוזיס הוא צוואר הירך, עצמות האמה (סמוך לשורש כף היד) ועמוד השדרה. כמו כן, גיל האדם אמנם מהווה גורם סיכון אחד לאוסטיאופורוזיס, אך איננו גורם סיכון אחד לאוסטיאופורוזיס, אך איננו גורם סיכון בלעדי.

סיבות נוספות המעלות את הסבירות ללקות באוסטיאופורוזיס קשורות לפעילות יתר של בלוטת המגן, נטילת תרופות נוגדות דלקת מסוג סטרואידים, הפסקת הווסת בגיל צעיר יחסית, מיעוט אכילת מוצרי חלב, חסר בוויטמין D (שהינו חיוני לספיגת הסידן במערכת העיכול), רזון קיצוני ועוד.

המשך המאמר בשבוע הבא

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin