דר' צבי לניר ,מנהל חב פרקסיס, כתב מאמר מאלף לפני מספר שנים וליחו לא נס עד היום, בפוסט זה אסכם בלשוני את תמצית המאמר ואוסיף גם ברשותכם דעה משלי בנושא זה.
הקב"ה נתן לנו מתנה נפלאה ואנו מתקשים כיצד לאמץ אותה בחיינו בגיל השלישי במיוחד.תקופת החיים של הגיל השלישי מתחילה בערך בסביבות הגילאים בהם אנו פורשים לגימלאות ואם איננו נערכים בהתאם אזי החיים שלנו הופכים לקשים יותר,חרדתיים יותר ואיננו יודעים מה לעשות בתקופה זו. רבים תופסים את התקופה הזאת כהתדרדרות לקראת הזיקנה ובכך אנו כולאים את עצמנו בנבואה שמגשימה את עצמה.
אנשי רוח מתארים את החוויות שלהם בגילאים מתקדמים כיצירתיים מאד,תקופה שמאפשרת להם היכרות חדשה עם עצמם ושלמות אישית מחודשת ומאושרת על אף המשברים והדאגות המלווים תקופה זו. הם פשוט אינם יוצאים לגימלאות ולא עוברים את קו השבר שביציאה לפנסיה,הם פשוט ממשיכים את הכישורים שלהם ומכניסים אותם לתקופה המאוחרת בחייהם. מה עם אלה שאינם אנשי רוח?
אדם שפורש לגימלאות מאבד,בחלק רב מהמקרים, את הזהות שלו,את הקשרים החברתיים ואת המעמד החברתי שהיו לו הן בקרב הסביבה הרחוקה והן בקרב הסביבה הקרובה ואפילו במשפחתו.
לאחרונה נערכו מחקרים שנשים וגברים אשר יצאו לגימלאות חשים הרגשת כח והתנסויות חדשות ומאתגרות ורמת הפעילות שלהם לאחר הפרישה עלתה לעומת העבר.
הפיתרון לחידה הזאת נמצא על ידי חקר המוח בשנים האחרונות. החוקרים האמינו בעבר כי המוח שלנו מסוגל להתפתח עד גיל מסויים ולאחר מכן קיימת ירידה של הכישורים המוחיים עד כדי דימנציה. אולם המחקרים החדשים מספקים לנו עובדות שהמוח מתאפיין בגמישות פלסטית שאינה נפסקת. תכונה זו נקראת "נויפלסטיות" ותכונה זו מתקיימת מיום הלידה ועד יום המיתה.
מוח האדם מכיל כ-90 מליארד תאי עצב המכונים נוירונים,ועוד טריליוני לינקים "סינפסות" המחברים בין התאים העצביים. כמעט בלתי אפשרי לספור את הקישורים והמורכבות של כל התאים והסינפסות ולכן המוח שלנו נחשב למורכב ביותר ביקום.יש כמעט אין סוף של קישורים של צירופים שונים. כאשר אנו מתמחים או מעמיקים בתחום מסוים אנו יוצרים במוחנו בהדרגה "מפת מוח" צפופה של הקשרים רשתיים המקשרת בין האונות המוחיות השונות שאנו נזקקים להם לוגית,רגשית ופיזית לביצוע המטלות של אותו תחום.
מפת מוח של כנר למשל ,כוללת את הרגש למוזיקה,את הלוגיקה של התווים ואת המבנה ההרמוני ואת הכושר של הידיים בעיקר של האצבעות לבצע את הביצועים המדוייקים הנדרשים בנגינה בכינור. לעומת זאת מפת מוח של סנדלר שזו אומנותו,שונה מאד ממפת מוח של עקרת בית אשר אמונה על הטיפול ברך הנולד.
כאשר אנו מגיעים לגיל הפרישה אנו מוצאים עצמנו במצב שחלק ממפת המוח אינו רלבנטי ואין לנו מפות מוח חדשות כדי לתפקד בתקופת החיים המאוחרת,לכן אנו צריכים ליצור מפות מוח חדשות לצורך תקופה זו.מצד אחד מפת המוח הקודמת נחלשת ומפת מוח חדשה לא קיימת לכן אדם מוצא עצמו לאחר הפרישה חסר יכולת התמודדות עם המחשבות והתפקידים החדשים עמם צריך להתמודד.
אם לא נקנה לעצמנו יכולת פוטנציאלית לעבור את השינויים הנדרשים אזי האלסטיות של התאים נחלשת,מתנוונת והמוח הופך לנוקשה יותר.כשאנו מפסיקים להעביד את מוחנו וליצור מפות מוח חדשות התגובות שלנו הופכות לנוקשות,ומכאן ההתדרדרות לזיקנה היא מהירה.
יש אמנם תהליכים ביולוגיים של ירידה בכשרים שלנו,אולם התהליכם המכריעים הינם תהליכים קוגניטיביים רגשיים. אנו צריכים לחשוף אותם ולפתח את היכולת הקוגניטיבית על מנת לקבל את פני הזיקנה בצורה טובה.
אין פלא שאותם אנשי רוח ואותם אנשים הלומדים גמרא "מעבידים" את מוחם בצורה בלתי רגילה ולכן תופעות של דימנציה ותשישות נפשית הינם נמוכים מאד בהשוואה לקבוצות אוכלוסיה אחרות. אני מציין זאת מתוך נסיון העבודה שלי עם הגיל השלישי,והנושא שווה מחקר מעמיק על מנת לאשש את הנתון הזה.