הנדון: זכויות וחובות לבני זוג מאותו מין

31/1/2011

להלן שני מאמרים שפורסמו בחוברת מטעם "עמותת המשפט" בשם "זיקנה תקדימית" מאוקטובר 2010 בנושא זכויות וחובות בני אותו המין.

פירוש צוואה ומזונות מן העיזבון

ת"ע 1320/08(באר שבע) פלוני נגד הרשם לענייני ירושה- המנוח הותיר צוואה ובה ציווה את כל רכושו לאחותו. המתנגד למימוש הצוואה הוא גבר הטוען כי היה בן זוגו של המנוח במשך 24 שנים וכי הם קיימו משק בית משותף ושררה ביניהם אהבה כנה. המתנגד טען כי קיימת צוואה מאוחרת המצווה לו את הרכוש ואחות המנוח מסתירה זאת. לחילופין טען שישנן הנחיות לקיום הצוואה הנוכחית המורות גם הן לתת לו חלק מרכוש המנוח. בנוסף טען המתנגד כי מגיע לו מזונות מן העיזבון של המנוח כבן זוגו. בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבכ דחה את תביעת המנוח וקבע שלא הוכח שהיתה צוואה מאוחרת, ולא הוכח שהיו הנחיות לצוואה הנוכחית. עוד קבע כי גם אם היו הנחיות לצוואה הן לא פוגעות בתוקף הצוואה שכן הסמכות הבלעדית לחלוקת רכושו נתן המנוח לאחותו. בית המשפט הדגיש את חשיבות כיבוד רצון המצווה וכך שעיקרון זה גובר על רצונותיהם או צרכיהם של קרובי משפחה לקבל ליהנות מעיזבון המנוח. יחד עם זאת קבע בית המשפט כי הוא מכיר בזכות קרובי מנוח מהמעגל הקרוב לדעת מה היתה הצוואה גם אן לא ליהנות ממנה.  בנוגע לעיזבון מהמזונות קבע בית המשפט כי לא הוכח שהמנוח והמתנגד חיו במשק בית משותף תוך שיתוף מלא ביניהם. מעבר לכך , סעיף 55 לחוק הירושה הקובע אפשרות לזכות במזונות מן העיזבון מתייחס ל"איש ואישה". בית המשפט קבע שפרשנות  סעיף זה היא אחת, הכוונה לגבר ואישה זכר ונקבה ולא בני זוג  מאותו מין.  בית המשפט דחה את ההתנגדות לצוואה והתביעה למזונות. (ניתן ביום 23.8.2010 )

זכויות בן זוג מאותו מין לקצבת שאירים

 קג 3438/09 דניאל אדרי נגד עיריית תל אביב– תביעה להכרה בבן זוג מאותו מין כזכאי לקצבת שאירים בהיותו בן זוג של המנוח גמלאי מעיריית ת"א מכח חוק שירות המדינה (גמלאות)[נוסח משולב], התש"ל- 1970. בני הזוג החלו בקשר מ- 1994 ועד לשנת 2006 יום מותו של המנוח.  אגף משאבי אנוש של עיריית ת"א דחה את תביעת התובע להכרה בו כבן זוגו של המנוח מהנימוק לפיו התובע לא הרים את נטל להוכחת היותו ידוע בציבור. בית הדין קבע כי להוכחת ידוע בציבור נדרשים שני תנאים:  מגורים שמשותפים וניהול משק בית משותף. בית הדין חזר על הלכות פסוקות קודמות וקבע שיסוד זה דינמי ומשתנה עם חלוף העיתים. בית הדין קבע כי די בכך שהתובע התגורר בדירת המנוח רוס הזמן גם אם לא כל הזמן. הדברים סבירים במיוחד כאשר מדובר בבני זוג "מהגיל השלישי" הנוהגים לשמור כ"א על דירתו. כמו כן יש להסתכל על מהות היחסים ולא רק על עצם הלינה המשותפת.  בעניין דרישת קיום משק בית משותף נקבע שגם רכיב זה התקיים. המנוח והתובע התגוררו ביחד, ערכו קניות ביחד, אכלו יחדיו ויצאו לבילויים בערבים. כמו כן המנוח השאיר מכתבי וכסף נכבד למנוח. עוד קבע בית הדין כי לא נדרשת הוכחת תלות כלכלית של התובע במנוח בעת הפטירה, בשעה שהוכחו מגורים משותפים וניהול משק בית משותף. בית הדין קיבל את תביעת בתובע והצהיר כי הוא היה בן זוגו של המנוח ומכאן זכאותו לקצבת שאירים מעיריית ת"א.  (ניתן באוגוסט 2010)

על הכותב

דנחי דוד- יועץ גרונטולוגי מקצועי לגיל הזהב

במשך 20 השנים האחרונות, דנחי דוד, מלווה, מייעץ ומנחה קשישים ובני משפחותיהם בנקודה הקריטית ביותר בחייהם. דוד מומחה באיתור בתי אבות או דיור מוגן בהתאמה מדוייקת ואישית לקשיש ולמשפחתו להמשך קריאה…