קורא נכבד
מפתיע שלמרות שהדיור המוגן קיים בארץ זמן רב, ובכל זאת רבים כאלה הסבורים שהם מתאימים לדיור המוגן ולאחר התרוצצויות רבות בין בתי הדיור המוגן ברחבי העיר או הארץ בוחרים לאו דווקא את המתאים להם,כי "מרוב עצים לא רואים את היער". לא אחת אני ממליץ למשפחות לאחר שכתתו רגליהם לאתר מקום מתאים לבחור באפשרות להמשיך לשהות במסגרת הקהילה ולא לבחור לעבור לדיור המוגן.
ההחלטה לעבור לדיור מוגן הינה החלטה אסטראטגית ויש לה השלכות בין השאר גם על המצב הכלכלי העתידי של הקשיש והיות שחסר לקשיש נתונים מלאים מהם הפתרונות הקיימים למסגרת דיור עתידיות כאשר מצבו הפיזי משתנה,אזי הבחירה הינה בחירה מתוך אילוץ ובחירה בחלקה חפוזה.
על מנת להימנע מטעויות כאלה חשוב להיוועץ ביועץ מקצועי אשר מעניק ייעוץ לגיל הזהב ומטפל בכל קשת מסגרות הדיור כמו דיור מוגן,דיור תומך,מרכז גריאטרי ,בית אבות סיעודי,בתי אבות לתשושי גוף,או תשושי נפש וכד'.
דיור-מוגן הנה שיטה הבנויה על עיקרון של מגורי קשישים במבנה משותף, כאשר לכל דייר או זוג יש דירה נפרדת. הדיור המוגן שבו גרים הקשישים מעמיד לרשותם שירותים מרכזיים, כגון תחזוקה, שמירה וכן הלאה.
בדרך כלל יש גישה לשירותים רפואיים בבניין עצמו, ולעתים קרובות מציעים מנהלי הבית לדיירים פעולות הנושאות אופי חברתי-תרבותי.
הדיירים בדיור-מוגן עצמאיים בכל: הם עורכים, בעצמם את קניותיהם, מתכננים בעצמם את סדר יומם, הולכים ובאים כרצונם, מבשלים את ארוחותיהם וכן הלאה.
למעשה, קשיש הגר בדיור-מוגן מנהל את חייו פחות או יותר כפי שניהל אותם עד כה, בהבדל עקרוני אחד, ששכניו לבית הם בני גילו, וכמה מן השירותים ניתנים באופן מרוכז.
אם כאלה פני הדברים נשאלת שאלה גדולה האם באמת אני זקוק לדיור מוגן? האם יש איזון בין עלות לתועלת? מי שמעונין להאיר את עיניו בנושא אני מזמינו לגלוש לאתר שלי ולעיין במאמר הרלבנטי כניסה לדיור מוגן.
המעונין לעיין במאמר המלא נא להקליק כאן:כניסה לדיור מוגן