קשישים ובריאות וירטואלית

תחומי הבריאות והרפואה לא חמקו ממהפכת האינטרנט. אתרי מידע ובעיקר רשתות חברתיות מאפשרים לנו לדעת יותר על עצמנו ועל גופנו וגם לספר לחבר'ה

מאת: ד"ר יונה ראלט

רשתות חברתיות מייצגות היום את הפעילות המתפשטת הכי מהר באינטרנט, המשתמש קובע ומשפיע- הפעילות מהירה, נוחה, ממוקדת בעניין הגולה ומאפשרת לו להשתלב, לשנות, להוסיף ולהעביר מידע על פי רצונו. יתרה מזאת, כמו שכתב ד"ר יקב הכט, חוקר תרבות דיגיטלית, ה"סולידריות הוולנטרית" מאפשרת שותפות שווה בין עמיתים גולשים וללא היררכיה. נראה שזה מאוד מתאים לנו.

אחת הסיבות להתפשטותן המהירה של הרשתות החברתיות היא שפע זרימת המידע הזמין המאיים ל"הטביע" אותנו אם לא נצליח להתאים אותו במדויק לצרכינו הפרטיים. "החוק של שירקי" רומז לזה: כדי להצליח, על הרשת להיות מושתת על מודל פשוט עד אימה, שיתאים למרב הגולשים. נראה שעבר זמנן של גישות הלימוד הוותיקות, והיום המשתמשים, יותר מאשר התוכן, מניעים את האתרים הלימודיים. הניהול ההיררכי נעשה מיותר, החלטות מתקבלות על פי הרוב, והארגון הופך לבלתי נשלט.

מחקרים חדשים מראים שהרבה תכונות מתפשטות בצורה רשתית, כך שלרשתות חברתיות יש בוודאי השלכות נוספות שלא על כולן חשבנו. לפיכך, אם נתאים לעצמנו את הרשת שלנו, הרי זה משובח, מעניין וכובש את תשומת לבנו.

נושא הבריאות הוא כמובן אחד הנושאים המרתקים אותנו ביותר ובו נתמקד כאן. בישראל, למשל,   55.2% מהציבור מתעניין בחדשות ובמאמרי בריאות, לעומת 30.8% המתעניינים בחדשות ובמאמרי ספורט. יחד עם זאת, על פי מחקר מאוניברסיטת ציריך מ-2007, הציבור לא בקיא אפילו במידע רפואי מינימלי, אז אין זה פלא שהוא עט על איפורמציה. לפעמים הגולש מגיע למידע מפחיד שאינו בהכרח רלבנטי, מה שיוצר היפוכונדרים מסוג חדש, סייברכונדריים.

גם אלינו זה מגיע, ועכשיו מוקמת בישראל "כמוני", רשת חברתית- רפואית ביוזמת פרופ' מרדכי שני. האתר (ללא כוונות רווח) מיועד לגולשים עם בעיות בריאות כרוניות המבקשים מידע ותמיכה, וכן לאלה הרוצים לקחת חלק יותר מרכזי בניהול מחלתם, תוך שיתוף פעולה חברתי עם גולשים הנמצאים במצב דומה.

בגיל המבוגר גם יש בריאות וירטואלית

לאתר מוזמנים כל הגולשים המבקשים לקחת חלק פעיל בפרויקט הרשת הבריאותי (סוכרת, השמנת יתר, לב, כאב, טרשת נפוצה ועוד),

למשל, בכתיבת בלוגים, בהקמת קבוצות דיון או ביוזמת פעילויות משותפות אחרות ברשת או גם מחוצה לה. מוזמנים להשתתף בהקמת האתר גם גולשים רופאים ומטפלים היכולים לתרום ל"כמוני" וגם להשתמש בנתוני האתר שיצטברו כבסיס למחקרים ולתובנות חדשות.

המידע הזמין אכן מוביל מהפכה ומשנה הרבה תפיסות מקובלות. פתאום ראינו שאפילו אושיות המדע לא כל כך איתנות כמו שחונכנו לחשוב. הצורך לקחת יותר אחריות על חיינו הולך ומתגבר, בייחוד לנוכח מצב הבריאות בחברתנו. יתרה מזאת, גם הרופאים לא תמיד זמינים בהתאם לצרכינו. לדוגמה, יותר ממחצית החולים המזריקים אינסולין לא דנים עם הרופאים המטפלים בבעיות הנלוות להזרקה. יותר מ-25% ממקרי טיפולי החירום בבית החולים יכולים להיפתר דרת הרשת, זאת על מחקר שבוצע ב-2208 במדינת ניו- יורק. אז מכל זווית נבחנת, משתלם לנו לשים לב למה שקורה. מחקר שהתפרסם בעיתון Psychological Science  אכן הראה שמעורבותו הפעילה (כמו למשל דיווח יומי) של החולה בבריאותו משפרת את מצבו הכרוני. הגולשים אכן מתחילים להעביר חלק ניכר מאחריות הבריאות לעצמם. כבר מתחילים להופיע מחקרים על רשתות הבריאות החברתיות כמו הרשת הידוע של Patientslikeme. השתתפות ברשת חברתית תומכת מגינה מדמנציה, שימוש ברשת הזמינה בכל מקום במקרי לחץ דם גבוה מכפיל את סיכויי ההצלחה לשליטה בלחץ הדם.

מעניין לראות שכ-40% מהמטופלים מפקפקים בדעת רופאיהם אם היא נוגדת את מידע האינטרנט שברשותם (עד לא מזמן זה היה מאד נדיר).

אפשר באמצעות החיפושים שלנו ללמוד גם דברים מעניינים על עצמנו. מחקר על חיפוש מידע רפואי בגוגל הראה שיש כל מיני סיבות הקשורות לחיפוש. למשל, נושא שעלה דרמטית בשכיחותו לקראת השנה החדשה, לעומת זאת נושאי רפואה למחלות היו שכיחים יותר באמצע השבוע לעומת סוף השבוע, שבו אנחנו נחים ולא ממש רוצים להתעסק בבעיות. אם אנחנו מעבירים חלק מאחריות הבריאות אלינו, אין זה פלא שגם על הגנטיקה האישית שלנו אנחנו רוצים ללמוד. מייסד חברת גוגל סרג'י ברין (המולטי-ביליונר), גילה כך את גן מחלת הפרקינסון המשותף לו ולאמו, והחליט לכתוב בלוג אישי הדם בסיכוי הגנטי שלו למחלת הפרקינסון.

נושא הרשתות החברתיות אכן גולש לכל תחומי החיים, כולנו יכולים לפזר מידע ואין ספק שנושא הפרטיות יעלה על הפרק יותר מפעם אחת. בנושאי בריאות הנושא חמור כפליים, והאמת שנכונותם של הגולשים לספק נתוני בריאות לאתרים קשורה בביטחונם במעבדי הנתונים לרשימות האתרים. גוגל, מיקרוסופט ועוד חברות החליטו לקבוע סטנדרטים לשמירה קפדנית של פרטי בריאות הגולש, אני לא בטוחה שהם יצליחו.

היום מוסיפים עוד המלצה לשני כללי הבריאות הידועים: כדי להיות בריא צריך לאכול ירקות, לעשות התעמלות ולגלוש באינטרנט.

המאמר באדיבות ד"ר דינה ראלט. ד"ר דינה ראלט PhD במדעי החיים, היא חוקרת wellness, מקדמת שרירים ורשתות מידע. בבלוג שלה באתר רשימות (il.co.notes) תוכלו למצוא כתבות נוספות בנושאי איכות חיים ובריאות.

ומה עם תרופות בגיל הזהב?

בעידן שבו כולנו מחזיקים בבית תרופות באופן שגרתי- בין אם כאלו שניתנו לנו על ידי הרופא ובין אם שהומלצו על ידי הרוקח ברשת הפארם הקרובה- מעניין לגלות שרובנו לא בהכרח קוראים את האותיות הקטנות ובוחרים לקחת תרופות בצורה עיוורת. לתרופות ישנה השפעה חיובית ותרומה ברורה לבריאות האדם. עם זאת, גם תרופות מרשם וגם תרופות ללא מרשם אינן חסרות סכנה ויש ליטול אותן בצורה אחראית ובפיקוח מקצועי הולם. הסיבה לכך טמונה בעובדה שלתרופות רבות עלולות להיות תופעות לוואי, תגובות אלרגיות ואפשרות ליצור התנגשות עם תרופות אחרות או תוספי מזון שונים. אז מה דאי לדעת לפני שאנו נוטלים תרופה? מה השאלות שרצוי לשאול את הרופא או הרוקח? מתי כדאי לבדוק את תכולת התרופה? איך יודעים שהתרופה שברשותנו בתוקף?

שאלות שכדאי לשאול את הרוקח או את הרופא לפני נטילת התרופה

מה שם התרופה ולמה היא משמשת ממה יש להימנע בזמן נטילת התרופה? לדוגמה: מזונות מסוימים, תוספי מזון, קפאין, אלכוהול ואפילו סוגי פעילות שונים (התעמלות וכו') האם התרופה שנרשמה אינה מתנגשת עם תרופות אחרות

אילו תופעות לוואי יכולות להתרחש בזמן נטילת התרופה, ומה עושים במידה שהן מופיעות האם התרופה עלולה להשפיע על מידת הערנות או השינה

כיצד יש לנהוג במידה שהתרופה לא ניטלה כסדרה (דילוג על כדור וכו').

דברים שכדאי לדעת בזמן נטילת התרופה

במידה שנוטלים תרופה במקביל לתרופות כרוניות שונות, יש לשמור על תיעוד הולם של התרופות מבחינת מינון, זמן הנטילה והוראות נוספות. בטרם נטילת התרופה יש לקרוא את ההוראות שעליה בצורה מלאה, על מנת להימנע מטעויות במינונים וכן לצרוך את התרופה באור מלא (הדבר נכון במיוחד בטיפות עיניים ודומיהן).

אם מסיבה כלשהי לא ניתן ליטול תרופה הניתנת בטבלייה בשלמותה, יש לפנות לרוקח או לרופא למציאת פתרון חלופי, זאת מכיוון שישנן תרופות שאין שלבור את הציפוי שלהן המהווה חלק בלתי נפרד מהתרופה.

תרופה מרשם אין להפסיק ליטול ללא הוראה מפורשת של הרופא, גם אם מרגישים שיפור במצב. ישנן תרופות שהפסקה מיידית שלהן עלולה לגרום לחזרת התסמינים והמחלה (תרופות ללחץ דם או תרופות הרגעה ואנטיביוטיקה, לדוגמה). נטילה לא נכונה או הפסקה לפני הזמן יכולות ליצור עמידות של החיידק וחזרת הזיהום ביתר תוקף.

אם במהלך נטילת התרופה מופיעות תופעות לוואי או תסמינים בלתי מוכרים, יש ליצור קשר עם הרופא המטפל או עם רוקח מוסמך.

אחסון תרופות

לעולם אל תשמשו בתרופה שפג תוקפה.

אחסון התרופות ייעשה תמיד במיכל המקורי שבו ניתנה התרופה ובצמוד להוראות השימוש המקוריות.

אין לאחסן תרופות בחדר האמבטיה.

יש להקפיד לשמור את התרופות הרחק ממקור אור, חום או לחות אשר עלולים לפגוע באיכות התרופות ובהמשך באיכות הטיפול שהן מספקות. תוקף התרופה רשום, על פי רוב על הקופסא המקורית. לדוגמא: טיפות עיניים יש להשליך חודש מיום הפתיחה.

בכל מקרה, התרופה נרשמת על ידי הרופא ומתאמת לאדם ולמחלותיו באופן אישי. לכן, אין לקחת אף פעם תרופה של מישהו אחר. נטילה מסוג זה עלולה לסכן חיים והיא מיותרת בהחלט. בנוסף, מומלץ ורצוי לעדכן את הרופא או הרוקח במצבים גופניים מיוחדים כגון:היריון או הנקה, אלרגיות לתרופות או למזונות מסוימים, בעיות כגון סוכרת, בעיות כליה או כבד, תרופות הניטלות באופן קבוע ותוספי מזון נצרכים. כל זאת משום שגם אלו יכולים ליצור התנגשות עם תרופות שונות, גם אם מדובר בתרופות הנחשבות פשוטות יחסית, כמו תרופות ללא מרשם.

המאמר באדיבות מגר' איל שוורצברג הוא מנהל שירותי הקורחות במרכז הרפואי הלל יפה.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin