בית אבות סיעודי כיצד? מדריך מקוצר

בית אבות סיעודי כיצד נדע מה חשוב באמת?

הקדמה- סיעודיים ותשושי נפש 

מירב בן נתן, היא חוקרת מטעם ביה"ס לסיעוד בחדרה. 
מירב חקרה בשנת 2006 את צרכי המטופל הסיעודי\תשוש הנפש בבית אבות סיעודי בישראל. 
במאמר זה נלמד את המחקר שלה ומחקרים נוספים בתחום ונסיק מהם מסקנות לגבי מה כדאי לנו ומה חשוב לנו כשאנו מתחילים לחפש בית אבות (או דיור מוגן) לבן משפחתנו היקר.

מה היו המטרות של המחקרים בבתי אבות סיעודיים ?

מטרות המחקר היו כדלקמן:
א. לבדוק את החשיבה של הקשיש בבית האבות הסיעודי ומה חשוב לו ביותר כשהוא נמצא שם.
ב. לבדוק את החשיבה של בני-המשפחות לגבי הצרכים של קרובם המאושפז בבית אבות סיעודי.
ג. לבדוק את החשיבה וההסתכלות של האחיות לגבי צרכיו של הקשיש המאושפז בבית אבות סיעודי ומה חשוב לו.
ד. לבחון האם יש, תכלס, התאמה בין הצרכים שחשובים לקשיש, המטופל, לבין מה שחושב הצוות המטפל (אחיות) ובין מה שחושבים בני-משפחתו של המטופל.

צרכי הקשיש הסיעודי

 צרכיו של הקשיש הסיעודי המאושפז בבית האבות סיעודי או בבית אבות לתשושי נפש הינם מגוונים. הם קשורים לבעיותיו הבריאותיות, לאופן שבו הוא חווה את מחלתו ולצרכיו בזמן שהיה בריא. ההגדרה לצרכים של קשישים הינה רבת פנים. החוקרים לינדרות', הורג'ר ונורטון טוענים שצרכיהם של הקשישים משתנים בהתאם למצבם הבריאותי, גילם, מגדרם ותרבותם.

הצורך המרכזי

ממחקרים שונים עולה שהצורך החשוב ביותר לקשישים המאושפזים בבית אבות סיעודי הינו אמון בצוות הסיעודי והרפואי. כשמטופלים נכנסים לאשפוז בבית אבות סיעודי, הם מצפים שיוכלו לתת אמון שהצוות הסיעודי והרפואי יספק את צורכיהם.

ישנם מצבים שבהם הצוות לא נענה לצרכים שהמטופלים רואים כחשובים. הדבר בא לידי ביטוי בתופעות כגון שלא ניתן מידע מדויק או מופרות הזכות לפרטיות, להחלטה עצמאית או לאוטונומיה. במקרים אלה המטופל עלול לפתח חוסר אמון כלפי הצוות.

ציפיות הקשישים הסיעודיים

במחקר שבחן את ציפיותיהם של קשישים המאושפזים בבית אבות סיעודי לא יותר משנתיים לגבי הטיפול המוענק להם במוסד, נמצא שהקשישים ציפו למילוי הצורך של תקשורת נאותה יחס נעים ומכבד והקשבה לצרכיהם.

ציפיותיהם של בני המשפחה

 בהשוואה לצרכים שהמטופלים הסיעודיים זיהו כחשובים להם, החוקרים לי ועמיתיו מצאו במחקרם שהמשפחות זיהו כצורך חשוב את מתן המידע לגבי מצבו של המטופל והטיפול המוענק לו. הצורך השני בחשיבותו עבורן היה ניקיון בבית האבות (או הדיור-המוגן) הסיעודי וחדרי המטופלים.

 לעומת זאת, במחקר אחר נמצא שהצורך החשוב ביותר עבור המשפחות הינו התייחסות אישית אל המטופל. משפחות שהרגישו שהצוות הסיעודי מתייחס אל הוריהן בחום ובכבוד, הביעו שביעות רצון רבה יותר מבית האבות הסיעודי.

דעת הצוות המטפל בקשישים הסיעודיים


במחקרים שבדקו את דעתו של הצוות המטפל, בעיקר אחיות, לגבי צורכי הקשיש הסיעודי המאושפז, נמצא שאחיות מדגישות את הצורך בטיפול פיזי מיומן ובתמיכה רגשית.

במחקר אחר נמצא שאחיות מדרגות את הצרכים המוסדיים, כגון מתן מידע למטופל בנוגע לדרישות המוסדיות, כחשובים ביותר.

מסקנות שעולות מהמחקרים שנעו בבתי האבות הסיעודיים:

  1.  קיים שוני בין תפיסת הצוות ובני-משפחת המטופל לגבי צורכי המטופל המאושפז בבית אבות סיעודי, לבין תפיסת המטופל את צרכיו.
  2. קיים קשר בין מאפייני האחות עצמה לבין תפיסתה את צורכי המטופל המאושפז בבית אבות סיעודי.
  3. קיים קשר בין מאפייני המטופל ומשפחתו לבין תפיסתם את צורכי המטופל המאושפז בבית אבות סיעודי.

שורה תחתונה: 

ממצאי המחקר מלמדים שאין הלימה בין הצרכים המזוהים כחשובים בעיני המטופל הסיעודי לבין הצרכים שזוהו כחשובים על-ידי הצוות המטפל והמשפחות. זו נקודה בעייתית שכן מי שגר בבית האבות ומי שעלול לפרוח בו או לנבול בו זה אך ורק הקשיש.

לכן יש לתת את הדעת לכך כאשר באים לבחור בית אבות.

בהשוואת הצרכים המרכזיים שנתפסו כחשובים בעיני כל הנחקרים עולה צורך אחד שמשותף לכולם (מטופלים, אחיות ובני-משפחה). זהו הצורך לחוות אמון מהצוות הסיעודי והרפואי.

צורך זה זוהה גם במרבית המחקרים שדנו בצורכי המטופלים הסיעודיים בבתי אבות סיעודיים ובבתי-חולים כלליים בעקבות האמון שאדם רוכש כלפי מטפליו, הוא נעשה סמוך ובטוח שכל שאר צרכיו ימומשו, הן כממד האישי והן מבחינה חברתית או מוסדית.

 מחקרם של רידן ועמיתיו הוכיח שמטופלים שרוחשים אמון רב למטפלים, אינם מוכנים לדווח על חוסר שביעות רצון מהטיפול שניתן להם גם אם היו פה ושם "פישולים" כי בסך הכללי הם מאד מרוצים.

בני-המשפחה דירגו את מתן המידע כצורך החשוב ביותר עבורם. מתן מידע הינו דרך המאפשרת לבני-המשפחה ולמטופל עצמו להיות שותפים בקבלת החלטות טיפוליות בנוגע למטופל. גם המטופלים דירגו את ההיבט התקשורתי כצורך החשוב ביותר עבורם, אומנם לא מתן מידע, אלא תמיכה נפשית מיומנת.

הדבר מלמד שהם מעוניינים לדבר עם מישהו, שהם רוצים שאותו אדם יקשיב להם, יבין אותם ויתמוך בהם רגשית.

ממצא זה תואם מחקר קודם. גם דה-ויר וקרקסטרה ציינו את החשיבות העליונה שמטופלים המאושפזים בבתי אבות, מעניקים לפתיחות הצוות כלפיהם ולתמיכה בכל צרכיהם הנפשיים, בעיקר ההתמודדות עם האשפוז בבית אבות ששונה מביתם.

גם האחיות סברו שתמיכה נפשית במטופל היא צורך חשוב. אולם הן דירגו אותו שלישי כסדר החשיבות הן מיקמו את הצורך בטיפול פיזי מיומן בעדיפות גבוהה יותר.

מחקרים נוספים מעלים את הסוגיה של אחיות שנצמדות למתן טיפול פיזי ורואות בו צורך מרכזי. תופעה זו אופיינית במיוחד לאחיות מעשיות. יתכן שהדבר נובע מכך שהכשרתן של האחיות המעשיות הינה קצרה והמיומנויות המרכזיות שהיא מקנה למשתתפות ממוקדות במתן אפשרות לטיפול פיזי מיומן, בעוד ההכשרה אינה מספקת כלים להתמודדות עם מתן תמיכה נפשית למטופל.

תשושי נפש בבתי אבות

נקודה חשובה נוספת היא, שיש לדעת שגם קשיש שהוא תשוש נפש ברמה כזו שהוא אינו יודע איזה יום היום והיכן הוא נמצא זה לא אומר שהוא משוגע או חסר דעה. יש לו שיבוש מסויים בתפיסת המציאות אבל הוא חי ונושם וקולט הכל ככל אדם אחר ולכן מרכיב האמון הוא קריטי בפרט בתשושי נפש כי הם מרגישים פחד יותר מכל קשיש אחר וחוששים ביותר כאשר הם מאבדים אמון בצוות המטפל שנמצא בבית האבות לתשושי נפש.

באופן כללי, כדאי לדעת ולזכור שגם כאשר הקשישים נמצאים בבית חולים רגיל או בבית חולים גריאטרי הרגשות שהם חווים מול מי שמטפל בהם הם קריטיים להצלחת הטיפול. 
תחשבו לרגע מה הייתם מרגישים אם מי שאמון על הטיפול בכם והעזרה משדר חוסר אמינות? מה הייתם מרגישים אם האדם או הצוות שבו אתם תלויים מרגיש לכם שהוא "עושה טובה" או שהוא לא קשוב לכם ולא אכפת לו ממה שחשוב לכם ושיהיה לכם טוב אלא הוא רק רוצה לגמור את היום וללכת??

אני בטוח שהייתם מאבדים אמון, הייתם חושדים בכל פעולה שהם היו יוזמים, הייתם חוששים ופוחדים ואולי אף מחשבות שיפגעו בכם היו חולפות מדי פעם בראשכם ואם לא הייתם יכולים לעשות כלום בנידון? חוסר אונים, תיסכול וייאוש היו מתחילים לכרסם בכם.

ולכן אין לזלזל בנקודה הזו. 

שאלה קריטית שיש לשאול את אהובכם תמיד: האם אתה מרגיש שהצוות רוצה שיהיה לך טוב? אכפת לו ממך?

סיכום ומסקנות סופיות- צרכי המטופלים הסיעודיים

  1.  זיהוי צרכיו של המטופל המאושפז בבית אבות סיעודי הינו בעל משמעות קריטית לאיכות החיים של הקשיש בבית האבות הסיעודי. לנוכח תוצאות המחקר, שמציגות אי-הלימה בין הצרכים המזוהים כחשובים בעיני המטופל, משפחתו והאחיות, קיימת חשיבות עליונה לבניית נוהל מוסדי שיאתר את הצרכים של המטופלים ובני-משפחותיהם בעיתוי המתאים למשך זמן האשפוז.
  2.  למטופלים שנמצאים בשנה הראשונה לשהייתם בבית האבות הסיעודי, יש להעביר שאלון זה פעמיים במהלך אותה שנה.
  3.  קיימת חשיבות עליונה ליידע את הצוות הסיעודי והרפואי ואת הנהלת בית האבות הסיעודי לגבי הצרכים המזוהים כחשובים, כדי שניתן יהיה להתאים לכך את הטיפול הסיעודי, הרפואי והניהולי במוסד.

כיצד נוודא שיהיה ליקירנו טוב ושהוא יפרח ויקבל את כל מה שהוא זקוק לו בבית האבות?

מתוך מחקרים אלו עולה הצורך העמוק בייעוץ נייטרלי, אישי ואינדיבידואלי בבחירת בית אבות מתאים ליקירך. מתוך צרכים אלו נולד הייעוץ המקצועי לגיל הזהב.

הייעוץ המקצועי הינו ללא תשלום לקשיש או לבא מטעמו. את שכרו היועץ מקבל ע"י הסדר כולל עם כל בתי האבות בארץ בצורה כזאת שאין לו מול עיניו אלא את השיקול הענייני. כפי שראינו מעבר לצרכים הבסיסיים שיש לכל דייר לטיפול רפואי איכותי ואמין ישנו צורך המוכח מחקרית להיותו הצורך העיקרי והמהותי ביותר בין כל הצרכים שיש לקשיש בבית האבות הסיעודי והוא העיקרי גם בהשארתו בחיים לאורך ימים ושנים וכן לאיכות חייו שמחתו ואושרו.

צורך זה הינו: האמון שהוא יכול לרכוש מול הצוות המטפל.

אם אין לו אמון בצוות המטפל הפחד שהוא יחווה במהלך השהות שלו יוריד את הערך של כל שאר האלמנטים שהוא יוכל לקבל בבית האבות הסיעודי.

כיצד נוצר חוסר אמון בצוות המטפל בבית האבות הסיעודי?

כאשר המטפלים מזלזלים בצרכים שנראים למטופלים כחשובים ומתעלמים מהם (לאו דווקא מרע לב אלא מספיק שהם חושבים שיש דברים יותר חשובים או שהם לא מזהים בכלל את הצורך של הקשיש) הקשיש מפתחים חוסר אמון עמוק ביותר בפרט כאשר מדובר במצבים בהם לא ניתן מידע מדויק או מופרות הזכויות לפרטיות, להחלטה עצמאית או לאוטונומיה.

כאשר בוחרים בית אבות יש לשים דגש על הנקודה הזו ואף לשוחח עליה עם דיירים קיימים של בית האבות ובני משפחותיהם על מנת לגלות האם יש לקשישים החוסים שם אמון בצוות המטפל.

ממה שעלה מחקירת הדברים יש שוני מהותי בין התפיסה של המטופל עצמו ובין התפיסה של בני משפחתו. בני משפחתו בטעות רואים את ניקיון בית האבות כדבר החשוב במעלה אולם כפי שנאמר לדעתי העיקר הוא רווחת הקשיש והאמון שהוא רוכש לצוות המטפל ולא שאני מזלזל חלילה בניקיון כמובן אולם יש לשים את הדברים בפרופורציות ולדאוג לרווחתו של הקשיש, אחרי הכל הוא זה שישן שם בלילה ומבלה שם את כל חייו מעתה והלאה. בעקבות האמון שאדם רוכש כלפי מטפליו, הוא נעשה סמוך ובטוח שכל שאר צרכיו ימומשו, הן מבחינה אישית חברתית ומוסדית, הוא נרגע ומתחיל לפרוח.

נקודה נוספת היא שמניסיוני אני רואה לפעמים שישנם מצבים רבים בהם קשיש מסויים פשוט לא מסתדר בבית האבות כי הוא לא מתאים לאווירה השוררת שם מבחינה אישית אבל מצד שני  היא יכולה להתאים מאד מאד לקשיש אחר.

לעניות דעתי על מנת להבין האם יקירכם הוא אכן מתאים לבית אבות מסויים והאם הוא יצליח לפתח שם יחסי אמון כדאי מאד להתייעץ עימי באופן אישי.

אני מכיר לעומק את כל בתי האבות בארץ ואני עורך שם סיורים קבועים ועומד בקשר עם דיירים שהכנסתי ועם הצוות וביכולתי להתאים את בית האבות הסיעודי המתאים ביותר ליקירכם.

השירות הוא ללא עלות כך שממש חבל ללכת ללא ייעוץ.

צור קשר באתר או טלפן ישירות 052-2544307

דנחי דוד יועץ לגיל הזהב
052-2544307

 

על הכותב

דנחי דוד- יועץ גרונטולוגי מקצועי לגיל הזהב

במשך 20 השנים האחרונות, דנחי דוד, מלווה, מייעץ ומנחה קשישים ובני משפחותיהם בנקודה הקריטית ביותר בחייהם. דוד מומחה באיתור בתי אבות או דיור מוגן בהתאמה מדוייקת ואישית לקשיש ולמשפחתו להמשך קריאה…