אפוטרופסות -המשמעות המשפטית ומה נכון לעשות?

גולש יקר

ישנם מקרים בהם ראוי ונכון למנות לאדם מבוגר אפוטרופוס. כידוע ממנים אפוטרופוס לקשיש תשוש נפש או סיעודי אם אינו מסוגל לנהל את עניניו. אותו קשיש יכול להיות במחלקה של תשושי נפש ,בבית אבות סיעודי או בקהילה

במקרים רבים מינוי שכזה משרת את טובתו של המבוגר ואת טובת משפחתו, ומבטא את חובת המדינה לדאוג לזקניה. יחד עם זאת, יש לזכור תמיד כי בעצם ההליך כרוכה פגיעה קשה ביותר בחירותו של היחיד לפיכך, יש לנקוט בו בקמצנות, במינימום הנדרש, ורק לתכלית ראויה.

במהלך עבודתי בתחום זה נתקלתי לא פעם במקרים רבים בהם ממנה בית המשפט אפוטרופוס לקשיש תשוש נפש,או סיעודי בלא ידיעת כל בני המשפחה של הקשיש או בניגוד לדעתו הצלולה של הקשיש הסיעודי והמשפחה מופתעת מהמהלך שנינקט.

המצב המשפטי בישראל כיום, הן במציאות והן בחוק שבית המשפט אינו נוקט בכל האמצעים הדרושים לשם הגנה מפני ניצול ייתר של ההליך החוקי הנ"ל ברמת החוק – הניסוח של שיקול הדעת השיפוטי רחב מדי ומאפשר לבתי-המשפט למנות לאדם אפוטרופוס בקלות יתרה ללא מתן משקל הולם לחשש הפגיעה בזכויות היסוד שלו.

ברמת המציאות – נדמה שהן פקידי הסעד והן בתי-המשפט משתמשים בהליך בהיקף העולה על הנדרש ותוך הסתמכות אוטומטית על חוות דעת מקצועיות, ללא בחינה מעמיקה של האפשרות להימנע לחלוטין מההליך או לצמצם את המינוי להיקף מוגבל בזמן ובסמכות

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin