כשיש לכם חיית מחמד אתם אף פעם לא לבד. החיה מקבלת בית, אתם מקבלים מישהו לאהוב ולקבל ממנו אהבה
מאת :גל מי-רון שורק*
אינטואיטיבית זה כמעט מובן מאליו: חיית מחמד, בעיקר כזאת שנקשרת לאדם (כלומר כלב, הרבה יורת מאיגואנה), היא סיבה לצאת מהבית, אבל גם לחזור אליו כי מישהו מחוכה שם, היא התחלה טובה לשיחה, הזדמנות לטיול, עיסוק ומישהו לאהוב. אצל חלק ניכר מבני הדורות מהבוגרים יש רתיעה מפני כלבים שמקורה עו דבגולה. אבל, חלב להחמיץ את הקשר המיוחד שיכול להירקם בין אדם לחתול או לחלב. ההשפעה של הקשר עם בעלי חיים על אנשים נחקרה מהיבטים שונים. התרומה של הקשר עם בעלי חיים כבני האדם מאופיינת בהיבטים שונים ומגוונים.
חיית חברה
המושג תמיכה חברתית מכסה טווח של פעולות בין אישיות שונות ביחסים חברתיים. זהו מצב המוביל לאחת או יותר מן התוצאות האלה: תחושה שדואגים לך, האמונה שאתה אהוב, מוערך ובעל ערך, והתחושה של שייכות לרשת חברתית. התמיכה החברתית מעניקה הגנה בפני הגעה למצבים פתולוגיים ומזרזת החלה מחולי על ידי בלימת השפעות שליליות של לחצים בזמן משבר. מספר מחקרים בחנו כיצד חיות מחמד בולמות מצבי לחץ ומסייעות במצבים חברתיים. ב-1990 חוקרת בדקה מדגם של 938 קשישים שבאו לביקורים סדירים במרפאות. היא מצאה כי קשישים בעלי חיות מחמד ביקרו אצל רופאים שני ביקורים פחות בממוצע במהלך שנה אחת. הבדל זה נמצא מובהק מבינה סטטיסטית. לדעת החוקרת, חיות המחמד שימשו גורם בולם נגד השפעה של אירועים טעוני לחץ בחיי הקישים. בעלי הכלבים, בהשוואה לבעלי חיות מחמד אחרות. בילו יותר זמן עם כלבם וחשו שהוא חשוב להם יותר. נראה כי כלבים, יותר מחיות מחמד אחרות, סיפקו לזקנים קשר, חברה ואובייקט התקשרות.
בעל החיים עשוי גם להיות זרז במצבים חברתיים, על ידי ריכוך המפגש הבין אישי והפחתת המתח ביחסים בין בני אדם. מתוך מחקר שנערך ב-1991 עולה, כי נוכחות של חברים עשויה לעורר תגובות לחץ בסיטואציה שמעוררת חרדה מצבית (כמו פתרון משימות מתמטיות), מכיוון שהם נתפסים כשיפוטיים. הכלב, לעומת זאת, נתפש כגורם לא שיפוטי, ועל כן הוא מסייע להפחתה של תגובות אוטונומיות ללחץ. נמצא שאנשים שהולכים בפארק עם כלבם זוכים להתייחסות מילולית רבה יותר וארוכה יותר אשר אנשים ללא ליווי כלב (56.8% שיחות עם בעלי כלבים, ש-22.1% מהן ארכו יותר מדקה לעומת 289% שיחות עם חסרי כלבים ש-7.4% מהן ארכו יותר מדקה). במקרה זה היה לכלב תפקיד של מסכך חברתי אשר זירז את אפשרויות המפגש הבין- אישי.
תחליף לקשר אנושי
בעלי חיים שאליהם אנו קשורים מייצגים דמות אב, אם, דמות סמכותית אחרת או דמות טוטם. רגשות שאינם ניתניים להבעה לדמות אנושית, מוסבים להעברה בלתי מודעת לעבר בעל חיים ספציפי. ההתקשרות לבעל חיים ספציפי זה נובעת מהתפקיד ההשלכתי שהוא מקבל. חוקרת בשם גרין מצאה ש-33.3% מבעלי הכלבים בחרו להגדיר את היחסים עם חיי הבית כיחסי הורות, שלפיהם נתפס הכלב כילד. תפיסת הכלב כילד אופיינית לגברים ולנשים, ליחידם ולבעלי משפחות, והיא נמשכת ללא קשר לגיל הכלב או לגודלו. התפקיד ההורי בא לידי ביטוי גם בנטייה של הבעלים לדבר אל כלבם בדיבור "איהי", סוג הדיבור שבו משתמשים אנשים בפנייתם לתינוקות ולידים קטנים. במקרים אחרים מתפס הכלב על ידי הפרט כמסק צריכם ראשוניים. במקרים אלו נחווה הכלב כממלא תקפיד הורי, בעיקר כדמות מכילה, מגינה, מקבלת, קשובה לצרכים ונמצאת בעבור הבעלים ללא תנאי. מסתבר, אם כן, כי במסגרת היחסים שבין האדם לחיית המחמד שלו מתעוררות תחושות הקשורות בקשר ראשוני, מה שמביא חלק מהבעלים לראות בכלב תחליף לקשרים אנושיים משמעותיים או כמי שאמור לפצות על חסכים קדומים. במקרים מסוימים, כתוצאה מקשיים רגשיים יש אנשים המעדיפים את קרבת בעלי החיים על פני קרבת אנשים. אנשים אלה, שאינם מצליחים לממש קשרים אנושיים, עשויים להיות מבודדים מחברה אנושית, ולעומת זאת ליצור קשר רגשי עם חיות מחמד.
אהבה ללא תנאי
המונח התקשרות מתייחס ליחסים קרובים של הילד עם הוריו, המבוססים על תחושת ביטחון. הרחבה של מושג זה מתייחסת למערכות יחסים נוספות אשר נובעות מהתקשרות בין הילד להוריו או המבוססות על מנגנון פסיכו-ביולוגי דומה המעניק תחושת ביטחון. התיאוריה של הפסיכולוגים איינסוורת' ובולבי על התקשרות מציעה כי התקשורת בטוחה בין תינוק למטפל שלו הכרחית להתפתחות פסיכו-סוציאלית אופטימלית של התינוק, ולהיפך- התנהגויות פתולוגיות מסוימות בהתבגרות ובבגרות קשורות להפרעה בהתקשרות המוקדמת. החוקר הארלו הראה כי כאשר הוצגה לגורים של קופי רזוס בובה בדמות אם המכוסה בבגדים הם הראו התנגויות התקשרות אליה. הקופים העדיפו דמות אם עטופה בבגדים כאובייקט התקשרות על פני דמות אם עשויה מחוט תיל. חוקרים אחרים הראו כי תגובות חמורות יותר להפרדה קורות בדרך כלל אצל גורים שגדלו על ידי אם מנצלת או בלתי כשירה. גורי רזוס שגודלו עם דמויות אם שאין להן יכולת להאכיל או להגן על התינוק, מגיבים באופן חמור יותר להפרדה מאשר גורים שגדלו אצל אם אמיתית. החוקר הציע כי הפרעה בהתקשרות מייצרת התנהגות שאינה נורמלית, ומשנה את הפעילות של מערכות כימיות ועצביות במוח. השפעה זו עשויה לשמש כמודל לסוגים שונים של פ-סיכולפתולוגיה בבני אדם.
מתוך המחקרים ניתן ללמוד כי אובייקט ההתקשרות המועדף הוא אובייקט נעים למגע, בטוח, עקבי ומעניק הגנה. נשאלת השאלה האם חיות מחמד עשויות להעניק לבעליהם התקשרות בטוחה? יש הטוענים כי חיית מהחמד היא יצור חי, וניתן לראותה כאובייקט טבעי יותר להתקשרות בהשוואה לחפצים דוממים. הקשר עם יצור חי מאפשר טווח רחב ומתוחכם יותר של אינטראקציות וכן קבלת פידבק. העובדה שחיית המחמד איננה בן אנוש והעובדה שהיא נמצאת תחת חסות האדם, מקנה תחושת שליטה מוגברת ומאפשרת להתנסות בסוג של קשר קרוב, צפוי, עקבי, מתגמל ופשוט, בהשוואה מערכות יחסים בין- אישיות, המאופיינות בעליות ובמורדות, בציפיות ובאכזבות. קיימים שני מאפיינים של חיות מחמד אשר תורמים ליצירת ההתקשרות עמן: האחד, הוא היכולת של חיית המחמד להציע אהבה ומגע בלתי מותנים; והשני- התלות הילדותית שחיי המחמד מציגה, המעוררת את נטייתנו הטבעית להציע תמיכה והגנה. חיות המחמד עשויות לסייע בהגשמת שני צרכים פסיכולוגיים בסיסיים: הצורך לאהוב ולהיות נאהב, והצורך לחוש שאנו בעלי ערך בעבור עצמו ובעברו אחרים.
חיות מחמד נתפסות כזמינות, צפויות בתגובותיהן ואינן שיפוטיות. הן מעניקות תחושת ערך, נתפסות כדואגות וכנזקקות לבעליהן, ללא שייכות לסטטוס של בעליהן כפי שנתפס על ידיו או על ידי אחרים. חיית מחמד עשויה להוות תחליף לדמות התקשרות בעבור אנשים זקנים.על מנת לבדוק את ההתקשרות לחיות מחמד ביקשו החוקרים סלמון וסלמון מבעלי חיות מחמד לרשותאת היתרונות של בעלות על חיות מחמד. 46% טענו שהיתרון בבעלות על חיית מחמד טמון בחברות שהיא מעניקה. 27% גרסו כי תחושת הביטחון וההגנה שמקנה חיית המחמד מהווה יתרון חשוב בעבורם. 10% הדגישו את ההנאה מהיחסים כיתרון ו-5% החשיבו את האהבה והחיבה כיתרון בהתקשרות עם חיית המחמד. 12% הנותרים התחלקו בין כמה תשובות: חיית המחמד כגורם חינוכי בעבור הילדים, חיית המחמד כגורם משותף לבני המשפחה, היתרון של שיתוף חיית המחמד בפעילויות ותחרויות, היוקרה הטמונה בבעלות על חיית מחמד וסיוע ליצירת קשרים חדשים. חוקרים אחרים מצאו כי היתרון השכיח ביותר של חיית מחמד הוא החברות שנוצרת עמה. היתרונות הבאים לפי סדר החשיבות הם: אהבה וחיבה, הנאה מהקשר, תחושת הביטחון שמעניקה חיית המחמד ולבסוף- ההנאה מיופייה.
המאמר באדיבות המאמר מתוך כתב העת "חיות וחברה"- כתב העת הישראלי לקשר בין אנשים ובע"ח, כיליון 19.