תמונת לוגו בית אבות בית אבות | דיור מוגן | עובדים זרים ייעוץ מקצועי ללא תשלום לגיל הזהב 052-2544307

ENGLISH

מדוע לפנות לייעוץ מקצועי?

המדריך לבחירת מסגרת

ניתן לקבל סיוע מהמדינה?
לקוחות מספרים
יד לקשיש בתקשורת
אודות יד לקשיש
כניסה לבית אבות
כניסה לבית אבות סיעודי
כניסה לדיור מוגן
יחסי אפוטרופוס חסוי
עובדים זרים איכותיים
השגת עובדים זרים ומימונם
טיפול בתשושי נפש
חוו דעתכם על האתר
צרו קשר
קישורים חשובים
מדריכים ומאמרים חשובים  לגיל הזהב


 

 

שם מלא

טלפון    
דוא"ל

 דנחי דוד.

 

 

הריני מגיש בזאת מאמר מחקרי המאשש את הניסיון שהצטבר בקרב אנשי המקצוע שפעילות גופנית כל שהיא הנעשית בצורה מקצועית הינה חשובה מאד לקשיש ומאריכה את חייו ואיכות חייו. למותר לציין כי פעילות כזאת אינה מתאפשרת כמעט להיות מבוצעת במסגרת הבית אלא במסגרת בית אבות. זהו אחד היתרונות של בית אבות לעומת מסגרת ביתית.


בברכה
דוד דנחי "יד לקשיש"

 

 

פעילות גופנית לחולים תשושי נפש :

הקשר בין חומרת הדמנציה ושיעור הביצוע של המשתתפים

לבין שיפור גופנ

 

יעל נץ, סלעית אקסלרד ואסתר ארגוב המכללה לחינוך גופני ולספורט ע"ש זינמן במכון וינגייט מחקר זה בוצע כמימון ובעידוד האגודה לתכנון ולפיתוח שירותים למען הזקן בישראל. תודה למרכז היום ע"ש בקר בחדרה על שיתוף הפעולה.

 

 

למרות שיתרונות הפעילות הגופנית בגיל הזיקנה ידועים, אין מידע מספיק על פעילות גופנית בקרב זקנים תשושי נפש. מטרת המחקר היתה לבדוק האס ניתן לקיים פעילות גופנית קבוצתית, בהדרכת מורה מקצועי לחינוך גופני ובסיוע חבר צוות, כחלק משגרת החיים במרכז יום לתשושי נפש , ואס כן, באיזו מידה היא משפיעה על התפקוד הגופני. מטרה נוספת היתה לבדוק באיזו מידה חומרת הדמנציה ושיעור הביצוע של הפעילות הגופנית הם גורמים מתערבים בהשפעה זו.

המשתתפים היו 29 זקנים דמנטיים בדרגה חמורה  MMSEקטן מ-12 ובדרגה בינונית (13-23 MMSE) שהשתתפו בתוכנית פעילות גופנית מוגברת לאחר תקופה ללא התערבות ותקופה של פעילות גופנית מתונה לא אפקטיבית. מדדי התפקוד הגופני היו: "קום ולד מתוזמן" (TGUG), "שב וקום מתוזמן" ו"התכופפות למרחק קדימה". בתקופת הפעילות נכחו רוב המשתתפים ב-70% מהשיעורים לפחות, ו-80% ביצעו יותר ממחצית התרגילים שבשיעורים. לאחר תקופת הפעילות המוגברת היה שיפור מובהק ב-TGUG גם בקרב הדמנטיים בדרגה בינונית וגם בקרב אלה שסווגו בדרגה חמורה. כמו כן, היתה נטייה לשיפור בקרב כל המשתתפים בשני המבחנים האחרים. ההשלכות הן שניתן וכדאי לקיים פעילות כזאת בכל המרכזים לתשושי נפש. עם זאת, כדי שהפעילות תהיה אפקטיבית, חשוב שתהיה ברמת עצימות מספקת.

 

מבוא

 

עם העלייה בתוחלת החיים ובמודעות הגופנית, קיים עניין גובר והולך בהשפעתה של הפעילות הגופנית על התפקוד בגיל המבוגר. יתרונות הפעילות הגופנית בגיל זה כבר תועדו בהרחבה. עם זאת, תוכניות פעילות רבות בקהילה המיועדות לזקנים, נגישות בעיקר לקשישים הבריאים, ותשושי הנפש, הלוקים בתשישות נפשית, מציבים אתגרים חדשים בפני אנשי המקצוע. דמנציה מוגדרת כירידה קוגניטיבית הפוגעת בתפקוד היומיומי, והסיבה השכיחה ביותר בדמנציה היא מחלת אלצהיימר .

מחקרים פרוספקטיביים שעקבו לאורך שנים אחרי הרגלי פעילות גופנית באוכלוסייה, הראו שלאנשים העוסקים באופן קבוע בפעילות גופנית יש סיכויים פחותים לחלות במחלת אלצהיימר בהשוואה לאלה שאינם פעילים .אולם ראוי לזכור כי מחלת אלצהיימר משפיעה מצידה על התפקוד הגופני. יש עדויות שחולי אלצהיימר פעילים גופנית פחות מזקנים בריאים בני גילם ושתפקודם הגופני ירוד יותר . היכולת התנועתית הבסיסית, הטיפוח העצמי ויכולת התפקוד בחיי היומיום מצטמצמים בקצב מהיר מזה של בריאים. יתרה מזו, הסיכוי לנפילות ולפציעות גדול יותר בקרב חולים תשושי נפש מאשר בקרב בריאים בני גילם. עם זאת, בניגוד לתפקוד השכלי, שקשה ואולי בלתי אפשרי לשפרו או לעצור את נסיגתו, ניתן לשפר את התפקוד הגופני, ואפילו למנוע את נסיגתו. למרות שהיתרונות של פעילות גופנית בקרב זקנים תשושים, סיעודיים ותשושי נפש ידועים, לא ברור אם תשושי נפש דמנטיים מסוגלים להשתתף בפעילות גופנית מובנית ושיטתית. בניתוח-על (מטה-אנליזה) שבדק את מידת השפעתה של פעילות גופנית על התפקוד הגופני בקרב זקנים תשושי נפש, נמצאה השפעה חיובית גדולה למדי. ממצא זה מעודד ביותר, אך הספרות הקלינית אינה מספקת קווים מנחים והמלצות ברורות להפעלת זקנים תשושי נפש. לא ברור, למשל, מהו גודל הקבוצה המומלץ להפעלת אוכלוסייה זו, וכן אם הפעלה קבוצתית בכלל אפשרית. לא ברור באיזו רמת אינטנסיביות יש לקיים את הפעילות וחסר מידע ברור באשר לכישורים הנדרשים ממנחה הפעילות הגופנית. רוב המחקרים שעסקו בפעילות גופנית בקרב תשושי נפש הפעילו תוכנית על בסיס אינדיבידואלי, שבה הקשיש הדמנטי הופעל כאופן יחידני על-ידי בן משפחה, או על-ידי סטודנטים. תוכניות כאלה אינן ניתנות לביצוע כשאין כן משפחה או כשאין מתנדבים. כמה מחקרים מדווחים על פעילות קבוצתית בקבוצות קטנות ועם יותר ממנחה אחד. במחקר אחד, למשל, הפעילו שני רופאים קבוצה של חמישה זקנים תשושי נפש. במחקר אחרית הפעילו שני פיזיותרפיסטים קבוצות של שלושה עד שבעה זקנים תשושי נפש, ואם אחד הזקנים לא יכול היה להשתתף, הוצעה לו תוכנית על בסיס אינדיבידואלי. מחקר זה גם לא העריך את השיפור הגופני שהושג בתוכנית ההפעלה, אלא רק את עצם יכולת ההפעלה בקבוצה. למותר לציין כי תוכניות הפעלה בקבוצות קטנות המונחות על-ידי שני מומחים כגון רופאים או פיזיותרפיסטים הן יקרות.

שני מחקרים שניסו להעריך את השיפור המושג כתוצאה מפעילות גופנית, לא הצליחו להוכיח שיפור, אחד כנראה עקב אי-התמדה של המשתתפים , והשני עקב התוכנית עצמה: משך התוכנית ורמת האינטנסיביות שלה היו מוגבלים .מחקר אחר אומנם דיווח על שיפור גופני כתוצאה מפעילות גופנית, אך לא על-סמך מדידות גופניות ישירות אלא על-סמך הערכה סובייקטיבית של הצוות. החוקרים וודהד ועמיתיו הצביעו על החשיבות שבהתוויית קווי הנחייה להפעלת חולים תשושי נפש. לדעתם, יש צורך למצוא איזון בין רמת קשי גבוהה שעשויה ליצור תסכול, לבין רמת קושי נמוכה שעשויה ליצור שעמום והתנתקות. שני מצבים קיצוניים אלה עלולים להגביר תסמינים התנהגותיים לא רצויים בקרב תשושי נפש.

במחקר הנוכחי בדקנו תוכנית של פעילות גופנית קבוצתית בקרב זקנים דמנטיים במרכז יום אשר הופעלה בידי מורה לחינוך גופני. במשך התוכנית ניהלנו מעקב צמוד אחרי הנוכחות בשיעורים ושיעור הביצוע של המשתתפים. המטרה הראשונית של המחקר היתה לבדוק האם בכלל ניתן לקיים תוכנית פעילות גופנית קבוצתית ל-13-15  משתתפים כחלק משגרת החיים במרכז היום. עם זאת, המטרה המרכזית היתה לבדוק את השפעת התוכנית על התפקוד הגופני, ולהעריך באיזו מידה חומרת הדמנציה ושיעור הביצוע בשיעורים הם גורמים מתערבים בהשפעה זו.

 

שיטת המחקר

המשתתפים

עשרים ותשעה זקנים (14 גברים ו-15 נשים)  בגיל ממוצע 76.9 (סטיית תקן 6.72) - נבחרו מתוך 50 זקנים המגיעים למרכז יום לתשושי נפש בחדרה. הקריטריון הראשוני להשתתפות במחקר היה יכולת ביצוע של שני מבדקים גופניים לפחות מתוך השלושה שנערכו . הסיבה לקביעה זו היתה ההנחה שייתכן כי מגבלה גופנית מסוימת מונעת בצוע מבדק כלשהו, אך אינה פוסלת את הקשיש מהשתתפות בתוכנית. קריטריונים נוספים להשתתפות בתוכנית היו הגעה למרכז היום בשני ימי הפעילות , קבלת הסכמה מהמשפחות וציון 23 או פחות במבחן MMSE שנקבע כקריטריון לדמנציה. מבין 29 המשתתפים במחקר,10 נטלו תרופות אנטי-פסיכוטיות, 9 נטלו תרופות נוגדות דיכאון, 9 נטלו דונפזיל, 2 נטלו בנזודיאזפין, ו-2 נטלו פרומטזין .

 

 

כלי המחקר

לצורך הערכת תוכנית ההתערבות נבחרו שלושה מבדקים גופניים, המוצגים לפי סדר הביצוע שלהם :

(1) "קום ולך מתוזמן" TIME GET UP AND GO-TGUG                    

(2) "שב וקום מתוזמן"                SIT TO STAND-STS

(3) "התכופפות למרחק קדימה"   Functional teach-FR

סדר המבדקים נקבע לפי תנאי השטח ובצורה שלא תכביד על הנבדק במעברים מיותרים כדי לשמור על מהימנות התוצאות, הן נלקחו בו-זמנית על-ידי שתי בודקות.

                      

"קום ולך מתוזמ"ן

מבחן זה פותח כדי לבדוק את יכולת שיווי המשקל והניידות של זקנים. נמדד הזמן בשניות (בדיוק של מאיות השנייה) שנדרש למשתתף כדי לקום מכיסא, ללכת שלושה מטרים, להסתובב ולחזור לשבת בכיסא . המבחן בודק רצף של פעולות סטטיות ודינמיות, החל בישיבה, המשך בעמידה וכלה בסיבוב והליכה. פעולות אלה דורשות תיאום עצבי-שרירי, קצב, תזמון, זמן תגובה, רצף והתמדה). למבדק מהימנות טובה בין מעריכים ותוקף טוב, והוא נמצא גם כמבחין בין קשישים בעלי נטייה ליפול לבין כאלה שלא נפלו. המהימנות בין מעריכים במחקר זה נמצאה גבוהה מאוד (0.99=r). ההוראות שניתנו לנבדק הן: "קום מהכיסא, לך עד איש הצוות שעומד מאחורי הקו, הסתובב וחזור לשבת." הזמן נמדד מתחילת ניסיון הקימה ועד לחזרה לישיבה. לכל נבדק ניתנו שני ניסיונות, ונלקחה בחשבון התוצאה הטובה יותר.

 

            

"שב  וקום מתוזמן"

זהו מבדק נפוץ המשמש להערכת כוח פלג הגוף התחתון. במחקרם של נץ ועמיתיה נמצא קשר בין ההישגים במבחן זה לבין יכולת אירובית. במבדק זה הנבדק יושב על כיסא עם מסעד כשגבו צמוד למשענת, והוא מתבקש לקום ולשבת חמש או עשר פעמים, תוך הקפדה על פשיטה מלאה של הברכיים בעת העמידה. הנבדק התבקש לקום ולשבת פעם אחת כדי לוודא שהוא מבין את המטלה ומסוגל לבצעה. לאחר מכן התבקש לעשות זאת חמש פעמים. הזמן בדיוק של מאיות השנייה נמדד מרגע תחילת ניסיון הקימה ועד יישור מלא של הברכיים בניסיון החמישי. לכל נבדק ניתנו שני ניסיונות, ונלקחה בחשבון התוצאה הטובה יותר. גם במבחן זה נמצאה מהימנות גבוהה מאוד בין מעריכים .

 

"התכופפות למרחק קדימה"

מטרת מבחן זה היא למדוד את גבול היציבות של הנבדק. המבחן מסייע בהערכת יכולת שיווי המשקל והוא בעל מהימנות ותוקף טובים  מהימנות מבחן חוזר נבדקה על שני הניסיונות בשלב הראשון של המחקר (שלב ההערכה הראשוני) ונמצאה טובה (0.87=r). הנבדק עומד ליד קיר כשצידו הדומיננטי מופנה אליו, מאגרף את ידו הקרובה לקיר ומרים את זרועו לפנים באופן שתהיה ישרה בגובה הכתף. לאחר מכן מתבקש הנבדק להגיע עם זרועו רחוק ככל האפשר קדימה, בלי להזיז את הרגליים ממקומן ובלי לאבד את שיווי משקלו. נמדד המרחק בסנטימטרים בין מיקום העצם המטאקרפאלית השלישית בנקודות המוצא והסיום של התרגיל.

 

שיעור ביצוע התרגילים (דף צפייה)

כדי לקבל מידע על שיעור הביצוע של הנבדקים בשיעור, תוכנן דף צפייה מיוחד על-סמך פגישות עם אנשי מקצוע. הצופה התבקש לדרג, על סולם בן 3 דרגות עיקריות ו-4 דרגות ביניים, את המידה שבה מבצעים המשתתפים את הנדרש. הצופים בשיעורים במהלך תוכנית ההתערבות התבקשו להתייחס לכל אחד מהמשתתפים לפחות פעמיים במהלך שיעור  ב-20  הדקות הראשונות שלו וב-20  הדקות האחרונות. הערכת שיעור ביצוע התרגילים בדף הצפייה נעשתה בכל השיעורים (שישה חודשי פעילות).

להמשך המאמר ...

 


 

דנחי דוד | דוא"ל: danhai@yad-lakashish.co.il | כתובת: הפרדס 6 כפר סבא 44258 ישראל | טל: 052-2544307
שילוב- בנייה וקידום אתרים

דף הבית: בית אבות, דיור מוגן | ENGLISH | מדוע לפנות לייעוץ מקצועי? | המדריך לבחירת מסגרת | ניתן לקבל סיוע מהמדינה? | לקוחות מספרים - וידאו | כניסה בית אבות | כניסה בית אבות סיעודי | כניסה דיור-מוגן | יחסי אפוטרופוס - חסוי | טיפול תשושי נפש | תשושי נפש ופעילות גופנית | השגת עובדים זרים ומימונם | עובדים מטפלים זר איכותיים | מאמרים - גיל הזהב | אודות יד לקשיש | צרו קשר | קישורים חשובים | חוו דעתכם על האתר | מפת האתר | terms and conditionsתנאים והסכמים  |  privacy policy מדיניות פרטיות |

 

תיאור העמוד: ייעוץ מקצועי פתרונות לתשושי נפש? שיטה חדשנית לפתרון בעיות תשוש נפש.