מימון מעבר ממחלקת תשושי גוף למחלקה סיעודית

מבקר יקר

ישנם מקרים של קשישים הנמצאים בבית אבות במחלקה של תשושי גוף וממומנים על ידי לשכת הרווחה ותפקודם במשך הזמן ירד והם הפכו לסיעודים.במקרה כזה הם אמורים לעבור למחלקה סיעודית ובמימון משרד הבריאות.אלא שתקופת ההמתנה של קשיש כזה ,לשם קבלת התחייבות כספית ממשרד הבריאות הקרויה בעגה במקצועית "קוד" אורכת זמן רב .הפרשי העלויות בין האישפוז במחלקתהתשושים למחלקת הסיעודיים נספגו על ידי בית האבות.

לאחר הידברות של ארגון א.ב.א (ארגון בתי האבות) עם משרד הבריאות בנושא,ההתחייבויות נמסרות בתוך זמן קצר יחסית. כמו כן ארגון זה הגיע להבנה עם משרד הרווחה במקרים שבהם ישנם עיכובים שאינם תלוייםבבית האבות,משרד הרווחה משתתף במימון האישפוז בתקופת הביניים.

קיימת בעיה נוספת במקרים בהם תשושי הגוף שעברו למחלקה סיעודית ,היתה בבתי אבות שלא השתתפו במיכרז האישפוז הסיעודי,ובהם המיטות הסיעודיות הן במימון פרטי,ולא בהתקשרות עם משרד הבריאות. על מנת למנוע מצבים שבהם יאלץ הקשיש לעזוד את המוסד שהפך לביתו,במקרים אלה מאשרת ועדת חריגים של משרד הבריאות ,התקשרות פרטנית בין בית האבות למשרד הבריאות בתנאים שנקבעים לגופו של ענין.

הידיעות המשמחות שצויינו לעיל נלקחו מתוך ד"וח פעילות של ארגון א.ב.א ינואר 2102

קטגוריות: בית אבות, כללי | תגים: , , , , | להגיב

פצעי לחץ-טיפול בשיטת ו.א.ק

26/6/2011

הנדון: פצעי לחץ והתמודדות עמם בשיטת ו.א.ק

טכנולוגיית ה- V.A.C.® Therapy – Vacuum Assisted Closure, מתוצרת KCI, היא טכנולוגיה אקטיבית, לא פולשנית, המקדמת ריפוי של פצעים אקוטיים וכרוניים,פצעי לחץ  (פצעים קשיי-ריפוי), מקצרת משמעותית את משך האישפוז ומאפשרת טיפול ביתי בפצעים קשים ומורכבים.

טכנולוגיית ה- V.A.C.® Therapy מפעילה באיזור הפצע לחץ אטמוספרי שלילי, רצוף או לסירוגין, על חבישת ספוג בעלת מבנה מיוחד המוחלפת אחת למספר ימים. חבישת הספוג מונחת על מיטת הפצע, על שתל או בתוך חלל הפצע, ומאפשרת סילוק רציף של הפרשות הפצע לתוך מיכל מיוחד, במשך 22-24 שעות ביממה.

הלחץ האטמוספירי השלילי והמבוקר, המופעל על הפצע, יוצר מתיחה מכנית שמשפיעה על הרקמה הפגועה הן ברמה תאית והן ברמה מערכתית. השימוש בטכנולוגיה מעודד יצירת רקמת גרעון חדשה, מסלק זיהומים קיימים ומונע את התפתחותם, ללא התערבות כירורגית.

סוגי פצעים המתאימים לטיפול באמצעות ה- V.A.C.® Therapy הם: פצעי ניתוח, פצעי לחץ, כיבים ברגל סוכרתית, כיבים על רקע בעיות בכלי דם, פצעי ירי, תאונות, כוויות, השתלות עור ועוד.

על מנת להתחיל את הטיפול יש לקבל הפנייה מרופא של קופת החולים,היות שיש התויות נגד. לא כל פצע ניתן לריפוי בשיטה זו. למשל אם יש פיסטולות,או נמק,או הפצע הגיע כבר לעצם ויצר זיהום בעצם

כמעט כל קופות החולים ממנות את הטיפול למעט קופת חולים כללית שעדיין לא הצטרפה להסדר עם החברה המספקת את המכשיר.

העלות של הטיפול הינה כ-450 ₪ ליום כולל מע"מ.נראה לי שניתן גם לשלב את שיטת ו.א.ק עם שיטת המאקרופג לקבל תוצאות יעילות יותר ובזמן קצר יותר.

מי שמעונין בטיפול מוזמן ליצור קשר עמי ואשמח לקשור את הקצוות.

מי שמעונין בפרטים נוספים אודות השיטה,מוזמן לקרוא את המאמר אותו פרסמתי באתר שלי תחת בקטגורית "פצעי לחץ-טיפול בשיטת ו.א.ק." נא הקלק כאן

בברכה דוד

יד לקשיש

קטגוריות: בריאות נפשית של הקשיש, בריאות פיזית של הקשיש, הפרעות נפשיות וקוגניטיביות, חברה וזיקנה, יהדות וזיקנה, מיסגרות דיור, משפט וזיקנה, פצעי לחץ | תגים: , | להגיב

ייפוי כח רפואי

לא ניתן לדעת מה צופן יום. כל אחד ואחת מאיתנו עלול למצוא את עצמו במצב בו אין הוא מסוגל לקבל החלטות רפואיות בכוחות עצמו: איבד הכרה, הנשמה מלאכותית, העדר יכולת שיפוט, תשישות נפשית,דימנציה כמו אלצהיימר וכו'.

מאמר זה נועד להסביר את תהליך קבלת ההחלטות הרפואית אם וכאשר לא תוכל/י להוות שותף/ה להחלטות אלו, ולהציג את האפשרויוית השונות הקיימות מבחינת החוק לתכנון עתידך במצב שבו את/ה לא תוכל/י להיות שותף/ה להחלטות אלו (או לא תהיה "בעל/ת כשירות משפטית"), זאת כדי להבטיח שבשעת הצורך ההחלטות המתקבלות על חייך ועל גופך יעלו, במידת האפשר, בקנה אחד עם ההעדפות והרצונות האישיים שלך, על ידי אנשים שמונו על ידך.

המערכת המשפטית מאפשרת לך כיום להתכונן למצבים אלה בשתי דרכים בלתי תלויות:

א.       מתן ייפוי כוח – מינוי אדם לביצוע החלטות רפואיות אם אינך כשיר לקבלן. אם לא מונה מיופה כוח מראש, יש צורך בהליך משפטי למינוי אפוטרופוס שייקבע על ידי בית המשפט.

ב.       מתן הנחיות מקדימות לטיפול – ההנחיות יכנסו לתוקף רק אם לא תהיה צלול או שלא תוכל להביע את רצונך ,הינך מוגדר כחולה הנוטה למות, החל מאותו הרגע הצוות הרפואי יהיה חייב לפעול בהתאם להנחיות אלה.

קורא יקר

אם הינך מעונין לצלול לנושא הינך מוזמן לעיין במאמר שפירסמתי אות באתר שלי "יד לקשיש" תחת הכותרת ייפוי כח לסוגים השונים והנחיות מקדימות לטיפול רפואי. נא הקלק כאן.

קטגוריות: אפוטרופסות ויפוי כח, כללי, משפט וזיקנה | תגים: , , , | להגיב

האם ניתן לערוך צוואה במצב של תשישות נפשית?

צוואות וירושות- תע (ת"א) 105110/06בעניין העיזבון לשצינסקי צביה, טויטו רמי נגד האגודה  למען החייל-  המנוחה לשצינסקי צביה נפטרה והורישה כל רכושה למען חיילי צה"ל. בנוסף התובע ירש סכום קטן יחסית מכח צוואתה. התובע הגיש צוואה שניה לקיום בה נכתב כי המנוחה מורישה לו את כל רכושה וכספה. מהראיות שעלו בבית המשפט נמצא שהתובע משך כספים מחשבונה באמצעות כספומט שבוטל ואף ביקש צ'ק בנקאי לפקודתו על סך 120,000 ₪. כמו כן התובע החתים את המנוחה על יפוי כח כללי שבסופו של דבר בוטל. בית המשפט קיבל כראיה את העובדה שהתובע ניסה להתמנות כאפוטרופוס על המנוחה, משלא צלחו ניסיונותיו הוא ניתק עימה קשרים וזאת במשך 7 שנים ועד ליום מותה. בית המשפט  קבע כי אין לקבל את הצוואה השניה משתי סיבות. האחת, התובע הקריא למנוחה את הצוואה בכך נטל חלק מכתיבתה ועל כן הוא לא יכול להיות הזוכה בה. שנית, הוכח בבית המשפט שבעת כתיבת הצוואה השניה המנוחה כבר איבדה מכושרה המנטאלי. מכאן שהתובע שנטל ההוכחה הועבר אליו לא הצליח להוכיח כי התלות של המנוחה בו לא הולידה השפעה בלתי הוגנת. בית המשפט דחה את התביעה והורה על קיום הצוואה הראשונה. כמו כן בית המשפט הטיל על התובע הוצאות משפט בסך 100,000 ₪.

המעונין להרחיב דעת בנושא ,אני מזמינו לעיין במאמר  שפורסם באתר שלי "יד לקשיש",תחת הכותרת צוואות ואפוטרופסות ,השפעה לא הוגנת .נא הקלק כאן

קטגוריות: אפוטרופסות ויפוי כח, כללי, משפט וזיקנה | תגים: , , | להגיב

מי מטפל במטפל ?

החתירה הבלתי נלאית לעצמאות תפקודית היא ערך מרכזי בחברה, ולכן האיום הגדול בזקנה הוא תלות והיעדר עצמאות. איום זה מתקשר ברוב המקרים גם לקושי לתת אמון מלא בסביבה. מציאות זו מהווה אתגר גדול גם למטפלים בזקנים, אלה שבהם תלויים הזקנים ועליהם הם צריכים לסמוך. רובם הגדול של המטפלים, (אין זה משנה אם הוא עובד זר או בן משפחה) אם לא כולם, צעירים ממטופליהם, לעיתים בעשרות שנים, ושייכים לדור אחר ולתקופה אחרת. "צעירים" אלה מלווים את האוכלוסייה הזקנה בשלבים הקשים של מסע החיים. המפגש של המטפלים לסוגיהם – עובדים סוציאליים, רופאים, מרפאים בעיסוק, פסיכולוגים, פיזיותרפיסטים, אחיות ומטפלים סעודיים ואחרים – עם אדם בא בימים יכול להיות מרתק, אך גם מורכב וקשה.

כל מפגש טיפולי בין מטפל צעיר לאדם הזקן הוא לפיכך אתגר כפול. מצד אחד, זהו אתגר לאדם המבוגר, המתמודד עם קשיי ההזדקנות וזקוק לטיפול רפואי, לתמיכה או לטיפול נפשי כלשהו שאינו מוכר ומובן למטופלים רבים כמו הטיפול הרפואי. מצד שני, זהו אתגר למטפל הצעיר, שצריך לנסות לסייע באמצעות כלים מקצועיים לאדם רב ניסיון וחוכמת חיים "לנווט" את נפשו בטלטלות החיים. מה כבר יכול אדם צעיר להציע לאדם בא בימים? מה הוא מבין או יודע על החיים? עד כמה ניתן לסמוך עליו? כך תוהה בליבו האדם הזקן. ויחד איתו גם המטפל הצעיר. התהיות הללו אינן מצטמצמות וק לתחום הטיפול הנפשי. כל מפגש טיפולי, סיעודי או שיקומי עם אדם ששייך לתקופה אחרת, לתרבות שונה, או שבא מרקע היסטורי שונה, הוא בבחינת אתגר לא פשוט. עם זאת, מפגש כזה גם מרחיב את ההבנה והידע שלנו לגבי השונות הרחבה הקיימת בחברה שבה אנו חיים. כמטפלים חשוב שננסה להבין מהי המשמעות של להיות אדם זקן ואלו השלכות יש לזיקנה על תחומי החיים השונים של האדם, מעבר לבעיה שהובילה לקשר הטיפולי.הקשיש יכול להיות בבית אבות או בקהילה ומכל מקום הוא נפגש איכשהוא עם מישהו המטפל ודואג לו.

אני מציע לקורא הנכבד לקרוא את המאמר המרתק שפירסמתי האתר שלי "יד לקשיש" בכותרת מיומנויות מקצועיות ורגשיות של מטפלים בקשישים.נא הקלק כאן

קטגוריות: בית אבות, כללי, עובדים זרים ומטפלים ישראלים | תגים: , , | להגיב

תוספי מזון לקשישים? זהירות מונעת אסון

תוספי מזון נפוצים בקרב הציבור בישראל ומשמשים לחיזוק וטיפול במגוון תופעוה גופניות: ברוב המקרים ההחלטה לקחת תוסף מזון נעשית על ידי האדם ללא התייעצות עם הרופא הטטפל. אצל חולים החלטה שכזו עלולה לפגוע בתפקוד התרופות הנלקחות על ידו עד כדי פגיעה קשה בבריאות ואף מוות.

בקרב קשישים הבעיה גוברת. קימת נטילה מוגברת של תרופות המשולבת במצב גופני ירוד. מלכתחילה מנגנוני התיקון של הגוף חלשים יותר וברוב המקרים תזונתם אינה מגוונת.

ידידי היקרים

אם אתם מעונינים ומסוקרנים לקרוא מאמר מרתק שפירסמתי אותו באתר שלי "יד לקשיש" תחת הקטגוריה בריאות פיזית ובכותרת תוספי מזון -זהירות נא הקליקו כאן ותהנו:תוספי מזון לקשישים-זהירות

קטגוריות: בית אבות, בריאות פיזית של הקשיש, גיל הזהב, שיטות טיפול שונות | תגים: | להגיב

תשוש נפש לנצח ? כן, ניתן לנצח,לשבור מיתוסים

קוראים נכבדים

האקסיומה של מדעי  מערכת העצבים עד לפני 40-30 שנה היתה כי תאי העצב אינם מתחדשים. כיום הגישה השלטת היא כי המוח שומר על גמישות ועל התחדשות לאורך כל טווח החיים. ניסויים בבעלי חיים הראו שכאשר יש גירויים חדשים, תאי העצב יצרו דנדריטים – שלוחות חדשות. בהיבט זה לא היה הבדל בין חולדות צעידות וזקנות. המוח יכול לפתח קשרים בין אזורי מוח שונים ובנסיבות מסוימות מסוגל להצמיח תאי עצב חדשים בהיפוקמפוס (אזור החשוב לזיכרון וללימודים). אנו יודעים כיום כי פעילות גופנית מעצימה את יכולות המוח, מעלה את רמת החמצן, מעוררת ייצור אנדורפינים, גורמת להגברת הסתעפויות של תאי המוח ואולי מסוגלת ליצור תאים חדשים. כל פעילות קוגניטיבית ובייחוד פעילות חדשה מפעילה אזורי מוח ומפתחת מסלולים עצביים חדשים.

אני מבקש להעיר שכבר בתלמוד צויין שככל שאדם לומד יותר כך דעתו אפילו מתיישבת יותר ולהלן הציטוט בתלמוד בבלי מסכת קינים דף כה/א נאמר: "אבל זקני תורה אינן כן, אלא כל זמן שהם מזקינים, דעתם מתישבת עליהם, שנאמר (איוב יב): "בישישים חכמה ואורך ימים תבונה". מי שלומד גמרא למשל מתמודד מול טקסט מורכב מאד המכיל מודלים מתמטיים וחשיבתיים מורכבים ביותר דבר שאינו נמצא בשום ז'אנר ספרותי אחר ולכן אין פלא שדעתו של אדם מתיישבת עליו ככל שהוא מאמן את מוחו.

המעונין לדעת כיצד שוברים את המיתוסים הקשורים לזיקנה מוזמן לעיין במאמר שפרסמתי באתר שלי "יד לקשיש" בקטגורית בריאות פיזית תחת הכותרת "תפקודים בזיקנה-שבירת מיתוסים",נא הקלק כאן

קטגוריות: בריאות פיזית של הקשיש, גיל הזהב, דיור מוגן, כללי | תגים: , , , , , , | להגיב

התעלללות וניצול כלכלי של קשיש אפילו על ידי משפחתו !

אחד המקומות שבהם ניתן לאתר ולזהות מצבי ניצול כלכלי הוא הבנק, וזאת משום שעובדיו נמצאים בקשרים קרובים ותדירים עם הזקנים ומהווים עבורם לא אחת אנשי אמון בנושא הפיננסי. הזירה שבה מתרחשות תופעות הניצול הכלכלי הינה לעיתים קרובות הפרוזדורים, הדלפקים והמחשבים של הבנקים, שם מתבצעות העסקאות, נחתמים המסמכים ונמשכים הכספים של הזקנים הנתונים לניצול כלכלי. האם יש מקום להחיל על עובדי הבנק חובה לדווח לרשויות אכיפת החוק על חשש לניצול זקן, או לחילופין להסתפק ברשות לדווח במקרים מעין אלה ? נכון להיום חובה כזו לא קיימת, וזאת בניגוד לחובת דיווח שחלה במקרים של אלימות גופנית או התעללות נפשית כלפי זקן חסר ישע.

למרות שאין חובת דיווח במקרים של ניצול כלכלי, לבנקים חובות שונות שמטרתן להגן על הלקוחות ובכללם זקנים חסרי ישע.חובתו העיקרית של בנק כלפי לקוחו היא למלא אחרי הוראות הלקוח כפי שהן ניתנות מעת לעת. עם זאת, הבנק גם מחויב כלפי לקוחו לנקוט באמצעי זהירות ראויים ולעשות ככל הניתן והראוי כדי למנוע אפשרות שפלוני ירמה את לקוחו ויגזול את רכושו.

במקרים רבים הבנק פועל על פי ייפויי כוח שנותנים לקוחות הבנק לבני משפחה או לאנשים זרים. ייפוי כוח הוא כלי משפטי המאפשר לאדם למנות שליח שיטפל בעניינים שונים בהתאם לקביעתו. מתן ייפוי כוח על ידי זקנים לבני משפחתם או לאחרים הוא תופעה שכיחה מאוד, וזאת בעיקר בשל ירידה ברמה התפקודית והבריאותית שמאפיינת גיל זה(תשוש נפש,סיעודי). הקושי העיקרי הוא שלעיתים הזקן לא יכול לפקח על מעשיו של המיופה. יתרה מזו, לעיתים אדם נותן ייפוי כוח כשהיה צלול, ועם הזמן יש ירידה ביכולותיו הקוגניטיביות כלומר הופך להיות תשוש נפש או סיעודי,אך השליח ממשיך לפעול מתוקף ייפוי הכוח כאשר הזקן כבר אינו מסוגל לפקח על פעולותיו.

בפס"ד בנק לאומי ,הבנק עיכב את דרישת הבן, שדרש בין השאר להעביר את כספי אמו שבחשבונה בבנק, לחשבון על שמו. האם היתה במסגרת של בית אבות גריאטרי של תשושי נפש .הבן פנה בתביעה לבית המשפט לצו הצהרתי כי על הבנק לכבד את הוראות ייפוי הכוח הנוטריוני ולהעביר את כל הזכויות ו/או הכספים הנמצאים בחשבונה של האם לחשבון הבן ו/או לפעול בהתאם להוראותיו.

גולש יקר אם אתה סקרן לדעת את ההמשך אני מזמין אותך לעיין במאמר אותו פרסמתי באתר שלי "יד לקשיש" בקטגורית משפט וזיקנה בכותרת "התעללות וניצול כלכלי" נא הקלק כאן

קטגוריות: אפוטרופסות ויפוי כח, משפט וזיקנה | תגים: , , , , , | להגיב

מטפלים מנצלים קשישים-זהירות מונעת

גולשים נכבדים

להלן סיפור מענין ואמיתי של  קשיש ערירי אשר המטפלת "המסורה" שלו ניצלה אותו ניצול כלכלי,ומה שיש למשפחה לעשות הוא רק למרוט את השערות שעוד נותר למישהוא.נא לשים לב שהמדובר בקשיש צלול,לא סיעודי או תשוש נפש.אני רואה בזאת התעללות בקשישים,התעללות רגשית,התעללות נפשית וכן התעללות על רקע ניצול כלכלי,אולם בית המשפט כבול ואזוק ואינו יכול לעשות דבר.

להלן הסיפור: א.מ. הוא קשיש בן 98, צלול לחלוטין, ערירי ללא ילדים. לאחר שהתאלמן לפני מספר שנים, הכניס לביתו מטפלת מסורה אשר הגיעה מדי יום ביומו ולעיתים אף בסופי שבוע. בני משפחתו, שהיו עימו בקשרים הדוקים, החלו לחשוש כי הקשר בין הקשיש למטפלת מתהדק מדי וכי היא מנצלת קשר זה לקבלת כספים מעבר לשכר הרגיל שעליו סוכם מלכתחילה. בביקורה של העובדת הסוציאלית, ביקור שנתקל בהתנגדות עזה מצד המטפלת, התברר כי כדי להקל על המטפלת רכש לה הקשיש מכונית חדשה בסכום של כ- 80,000 ₪  . על אף הסבריו של הקשיש כי המכונית נחוצה בשל המרחק מביתה של המטפלת לביתו, הוא הודה לבסוף כי הוא מצטער על הוצאה כספית זו וכי היה נתון ללחצי המטפלת ולא שקל את הדברים עד תום. במקרה זה לא היה מקום להעמיד את המטפלת לדין, מה גם שהיא ממשיכה לעבוד בבית הקשיש, אולם העובדה שהיוזמה לפעולה זו נעשתה מצידה, תוך כדי ניסיונות חוזרים ונשנים להדיר את הקרובים מביקורים בבית הקשיש.

אני מזמין את הקוראים לגלוש לאתר שלי "יד לקשיש" ולקרוא סיפורים מהחיים על סוגים של ניצול וכיצד ניתן להתמודד מול תופעה כזאת . המאמר תחת הקטגוריה משפט וזיקנה "בכותרת התעללות וניצול כלכלי" נא הקלק כאן.

קטגוריות: משפט וזיקנה, עובדים זרים ומטפלים ישראלים | תגים: , , | להגיב

ניצול והתעללות כלכלית בקשיש

שלום קוראים נכבדים

אני תקווה שלא תהיו חשופים לא אתם ולא בני משפחותיכם לתופעת התעללות וניצול של קשישים,גם כלפי קשישים בודדים,ולא התעללות רגשית או נפשית של קשיש סיעודי או תשוש נפש. אולם,חובה עלינו להיות ערים לתופעה ולא לנהוג כבת יענה.להלן סיפורו של מר כהן אשר נגע ללבי מאד ואתם תשפטו:

סיפורו של מר כהן : מר כהן, גבר כבן שמונים, ערירי, ניצול השואה, מתגורר בדירתו בבניין רב דירות בעיר במרכז הארץ. מר כהן פנה לפקידת הסעד בעירו לאחר שנוכח לדעת שכל חסכונותיו, בסך עשרות אלפי שקלים, אזלו. מר כהן היה נתון במצוקה ובחרדה גדולה איך ימשיך לנהל את חייו, וביקש את סיועה של פקידת הסעד. במענה לשאלתה איך אזלו כל חסכונותיו, סיפר מר כהן כי התקשה בתפקודי היום-יום, ובהיותו ערירי ללא משפחה תומכת, ביקש את סיועו של השכן בביצוע מטלות פשוטות כגון החלפת נורה או תיקון מדף שנפל. עזרה זו ניתנה אחת לכמה שבועות ובוודאי שלא על בסיס יומיומי. לאחר מספר שבועות ביקש השכן תשלום עבור סיוע זה. מר כהן, שהיה במצוקה רבה, הסכים והעביר לשכן כמה מאות שקלים. עם הזמן ובעקבות לחצים מצד השכן כלפי מר כהן, העברת הכספים הפכה לעניין שבשגרה. מדי כמה שבועות השכן נהג ללכת עם מר כהן לבנק ולחכות בחוץ בשעה שמר כהן העביר לו את כספיו. כעבור שנתיים אזלו כל חסכונותיו של מר כהן, ובמצוקתו הרבה הוא פנה לסיוע רשויות הרווחה. למר כהן ניתן סיוע משפטי והוגשה תביעה נגד השכן.

למקרא שורות אלה אי אפשר שלא להזדעזע האם זה לא ניצול כלכלי,זו לא התעללות רגשית או נפשית.?

מי שמסוקרן לדעת מה עלה בסופו של התיק מוזמן לקרוא את המאמר שפרסמתי באתר שלי "יד לקשיש" בקטגורית משפט וזיקנההמאמר תחת הכותרת "התעללות וניצול כלכלי של קשישים"  נא הקלק כאן

קטגוריות: כללי, משפט וזיקנה | תגים: , , , | להגיב