יד לקשיש- ייעוץ מקצועי לגיל הזהב   052-2544307

ENGLISH

מדוע לפנות לייעוץ מקצועי?

המדריך לבחירת מסגרת

ניתן לקבל סיוע מהמדינה?
לקוחות מספרים
יד לקשיש בתקשורת
אודות יד לקשיש
כניסה לבית אבות
כניסה לבית אבות סיעודי
כניסה לדיור מוגן
יחסי אפוטרופוס חסוי
עובדים זרים איכותיים
השגת עובדים זרים ומימונם
טיפול בתשושי נפש
חוו דעתכם על האתר
צרו קשר
קישורים חשובים
מדריכים ומאמרים חשובים  לגיל הזהב
 


 

 

שם מלא

טלפון    
דוא"ל

 דנחי דוד.

 

 

טיפול ותקשורת עם תשושי נפש

שיטת התיקוף לטיפול ותקשורת עם חולי אלצהיימר

תוכן מקוצר

  1. הקדמה

  2. שיטת התיקוף לתשושי נפש

  3. עקרונות שיטה

  4. טכניקות לטיפול בתשוש נפש

  5. מחלת האלצהיימר של תשושי נפש

  6. סיכום - תשוש נפש

 

הקדמה- תשוש נפש


"אני רוצה הביתה" מבקש האדם הסובל ממחלת הדמנציה (תשוש נפש) בזמן שהוא נמצא בביתו.

"העוזרת גנבה לי את השרשרת" צועקת האמא חולת האלצהימר כלפי בתה.

מראה הסב הישיש השוהה במחלקה הסיעודית אשר התייאש מלרקוע ברגליו, מתכנס בתוך עצמו ואינו מגיב לסביבתו.



מצבים קשים אלו עמם נאלצים להתמודד בני משפחה ואנשי מקצוע הבאים במגע עם חולי הדימנציה,תשושי נפש, ילכו ויתרבו לאור העובדה שבארץ, כמו בעולם הולכת ועולה תוחלת החיים ועמה מספר הקשישים הנפגעים ממחלת האלצהיימר. שכיחות המחלה עולה עם הגיל, ומשכיחות של 1%-2% בגיל 65 היא מגיעה ל – 40% בקרב גילאי 85 (אייזנברג וברק, 2000). הצפי הוא שהמספר יכפיל את עצמו פי 4 בחמישים השנים הבאות ואחד מכל ארבעה אנשים ילקה במחלה ( Brookmeyer et al., 1998). לאור תחזיות אלה והעובדה שטרם נמצא מרפא למחלה חשוב להמשיך ולפתח דרכים להתמודדות עם הקשיים הרבים הנובעים מהמחלה לתשושי הנפש ובני משפחותיהם.

קשיים הבאים לידי ביטוי בין השאר בבעיות התנהגות קשות, הפרעות בחשיבה, במצב הרוח ובתפישה מהן סובלים החולים.

שיטת התיקוף - תשוש נפש


אחת הגישות להתמודדות עם הקשיים הנובעים מהמחלה הינה שיטת התיקוף (Validation) שהינה שיטה ייחודית ומובנית לתקשורת וטיפול בחולי דימנציה מסוג אלצהיימר. תמצית הגישה מבוססת על מתן תוקף וקבלה של רגשותיהם של הזקנים הדמנטים ,תשושי הנפש, ללא תנאי, באמפטיה, תוך כדי "זרימה" עם עולמם הפנימי, שמירה על כבודם, הרגעתם ובכך שיפור רווחתם האישית. עדות מוקדמת לגישה זו נמצאת בכתבי הרמב"ם: "מי שנטרפה דעת הוריו, ינהג עימם כדעתם".


כמו כן, השימוש בשיטה מעורר מחדש באדם הזקן הקשיש, את תחושת המשמעות והערך העצמי. באמצעות הגישה ניתן "להדליק" את חייהם של קשישים מבולבלים אשר בדרך כלל נתפשים ככאלה שלא ניתן לתקשר עימם. ייחודיות הגישה באה לידי ביטוי בכך שהיא מאפשרת להתמודד ביעילות עם בעיות ההתנהגות מהן סובלים החולים. בעיות אשר על פי הגישה נובעות בחלקן מקונפליקטים בלתי פתורים מהעבר.


גישת התיקוף פותחה על ידי גב' נעמי פייל (M.S.W) עובדת סוציאלית ומנהלת המכון להכשרה ל – Validation, קליבלנד אוהיו ארה"ב. נעמי גדלה בבית אבות בו אביה היה המנהל ואמה ראש השירות הסוציאלי. לאחר שהשלימה את לימודיה לתואר שני באוניברסיטת קולומביה החלה לעבוד עם קשישים במסגרות שונות. ב – 1963 חשה חוסר שביעות רצון מהגישות המקובלות בזמנו לטיפול בזקנים תשושי נפש כגון גישת ההחזרה למציאות (Reality Orientation). נעמי החלה לפתח גישה משלה על מנת לעזור לזקנים תשושי נפש להתמודד עם הקשיים הנובעים ממצבם.


גישה זו מיועדת לזקנים – זקנים (Old Old) הסובלים מדמנציה מסוג אלצהיימר אשר בעבר תיפקדו באופן נורמלי בקהילה במסגרת המשפחתית, תעסוקתית והחברתית וכיום ממשיכים להתגורר בקהילה או שוהים במוסדות,כמו בתי אבות,או בתי אבות לתשושי נפש,או בתי אבות סיעודיים ותשושי נפש. יחד עם זאת, הגישה אינה מיועדת למי שסובל ממחלות נפשיות, פיגור שכלי ואלכוהוליזם.
קשת רחבה של אנשים הבאים במגע עם האדם הדימנטי תשוש הנפש יכולים לעשות שימוש בגישה כגון: בני משפחה, חברים, שכנים, מתנדבים, ואלו הבאים עמו במגע בחיי היום יום בקהילה. כמו כן, צוותים המטפלים במוסדות כגון כוחות עזר, אחיות, עובדים סוציאליים, פיזיותרפיסטים, מרפאים בעיסוק רופאים ועוד.

לראש הדף

עקרונות השיטה- תשוש נפש


גישת התיקוף מבוססת על מספר עקרונות מרכזיים השאובים מתיאוריות שונות (Feil, 1992):
א. קבלת האדם ללא שיפוט (Carl Rogers).

ב. הימנעות ממתן תובנה או ניסיון לשינוי התנהגות אצל מי שנעדר יכולת קוגניטיבית לכך (Sigmund Freud).

ג. כל אדם הינו ייחודי (Abraham Maslow).

ד. רגשות כואבים אשר מובעים ומקבלים הכרה, עוצמתם פוחתת להבדיל מהתעלמות מאותם רגשות אשר מובילה להתעצמותם (Carl Yung).

ה. בכל שלב בחיים ישנה משימה התפתחותית אותה על האדם למלא על מנת לעבור לשלב הבא במעגל החיים. כמו כן, משימה התפתחותית אשר האדם התעלם ממנה תפרוץ בשלב מאוחר במעגל החיים (Erik Erikson).

ו. בני האדם שואפים להגיע לאיזון (הומיאוסטזיס) (S. Zuckerman).

ז. כאשר הזיכרון לטווח קצר כושל זקנים-זקנים (Old Old) מנסים להגיע לאיזון בחייהם ע"י כך שהם שולפים זיכרונות מוקדמים. כאשר הראייה כושלת הם משתמשים ב"עיני רוחם" בכדי לראות. כאשר יש ירידה ביכולת השמיעה הם מקשיבים לקולות מהעבר (Wilder Penfield).

ח. זיכרונות מוקדמים המוטבעים היטב שמורים עד לזיקנה המתקדמת (F.G. Schettler & G.S. Boyd).

התנהגות בגיל הזיקנה אינה רק פונקציה של שינויים אנטומיים במוח אלא משקפת שילוב של שינויים גופניים, חברתיים ופסיכולוגיים אשר מתרחשים לאורך כל חיי האדם (Adrian Verwoerdt).
ניתוחים שלאחר המוות הראו שלמרות פגיעות מוחיות משמעותיות ישנם אנשים זקנים מאוד אשר ממשיכים להתמצא (Charles Wells).
ישנה סיבה מאחורי התנהגותם של זקנים שאינם מתמצאים ( Naomi Feil).
כל האנשים הינם בעלי ערך ללא קשר למידת התמצאותם (Naomi Feil).

לראש הדף

 

טכניקות השיטה - תשוש נפש


הגישה כוללת מגוון טכניקות המאפשרות לתקשר עם קשישים דימנטיים תשושי נפש. טכניקות אלה מפחיתות באופן משמעותי את החרדה ממנה הם סובלים. שימוש בטכניקות אלה מאפשר לאלו הבאים במגע עמם לשפר את איכות חייהם של תשושי הנפש וזו של עצמם.

 טכניקות אלה מחולקות לשני סוגים:


טכניקות מילוליות:


א. מרכוז –( Centering): טכניקה המאפשרת להשתחרר מהרגשות האישיים על מנת שהמטפל יהיה מסוגל להקשיב באופן אמפאטי לאדם הדמנטי.

ב. שימוש במילים לא מאיימות לבניית אמון כגון: מי? מה? איפוא? מתי? וכיצד? ומאידך, הימנעות משימוש במילה למה?.

ג. ניסוח מחדש – (Rephrasing): חזרה על מילות המפתח בקצב ובטון הדיבור בהם משתמש האדם הדמנטי.

ד. שיקוף המבט שבעיניים.

ה. שימוש בחוש המועדף של האדם הדמנטי בשפה ובמילים בהם הוא משתמש.

ו. קוטביות – (Polarity): האדם הדמנטי מתבקש לחשוב על הדוגמאות הקיצוניות ביותר של תלונותיו.

ז. דמיון ההפך.

ח. ערפול (Ambiguity): הטכניקה מאפשרת להמשיך ולתקשר עם האדם הדמנטי על אף שהוא משתמש במילים שאין להן משמעות מילונית.

ט. שימוש בקול בעל נימה ברורה שקטה ואוהבת.

י. היזכרות (Reminisce): סקירת העבר.

יא. שליפת דרכי התמודדות מוכרות מהעבר.


טכניקות בלתי- מילוליות:


א. התבוננות ברגש.

ב. היות מראה (Mirroring): התבוננות וחיקוי תנועות האדם הדמנטי באמפטיות.

ג. שימוש בקשר עין קרוב ואמיתי.

ד. שימוש במגע.

לראש הדף

 

מחלת האלצהיימר- תשוש נפש


הגישה מבוססת על שלביה ומאפייניה הפרוגרסיביים של מחלת האלצהיימר משלביה ההתחלתיים ביותר ועד לשלביה המתקדמים. הגישה כוללת ארבעה שלבים (קיימות טכניקות ייחודיות המתאימות לכל שלב) אותם עשוי האדם הדמנטי לעבור.


תיאור השלבים לקוח מתוך (Feil, 2001) ותיאורי המקרה לקוחים מתוך (Feil, 2002) ומתוך אחד מהסרטים אודות הגישה.


א. אי – התמצאות ((Malorientation: אנשים בשלב זה לרב מתמצאים בזמן ובמקום, ורבליים אך חוזרים על דברים שאינם נכונים בזמן הווה. לעיתים קרובות, הם מאשימים אחרים על ידי כך שהם משליכים את תסכוליהם על אנשים בסביבתם על מנת לשחרר כלפיהם רגשות שלא הובעו כלפי דמויות משמעותיות מעברם.

מר איזידור רוז תשוש הנפש ועליית הגג

איזידור בן ה - 80 המתגורר במחלקה לתשושי נפש לא מפסיק להאשים את מנהל בית האבות בכך שהוא נועל אותו בעליית הגג. אנשי הצוות המטפל מנסים להוכיח לו שאין לדבריו אחיזה במציאות ולעיתים פשוט מתעלמים ממנו. ניסיונות אלה אינם משפרים ואף מחמירים את מצבו. הדבר מגיע לידי כך שהאשמותיו גוברות והוא מאובחן כסובל מפרנויה. בשיחה עם אחותו מתברר שבילדותו אביו היה נוהג להענישו ע"י כך שהיה נועל אותו בעליית הגג. מקרה זה ממחיש את חשיבות הההיכרות עם עברו של האדם הדמנטי על מנת להבין התנהגויות בעייתיות המתרחשות בהווה.


ב. בלבול בזמן ((Time-Confused: אנשים בשלב זה הינם זקנים מאוד ומאופיינים בירידה פיזית רבה יותר והעדר התמצאות בזמן הכרונולוגי. זיכרונותיהם מובילים אותם ולא הדקות בשעון. רגשותיהם אינם נשלטים על ידם והם מאבדים את עכבותיהם החברתיות. כמו כן, הם נסוגים לעבר, הן בגלל שאינם מתמצאים בזמן והן כתוצאה מצורך ליישב את עברם לפני מותם.

גב' מיוריאל המשוטטת

גב' מיוריאל בת ה - 85 תשושת נפש הסובלת מדמנציה מובאת בניידת הביתה ע"י שוטר שמצא אותה משוטטת ברחובות ומחפשת את בתה בת ה – 3 אותה שלחה לקנות דבר מה בחנות ללא סוודר ביום גשום. בנה, עימו היא מתגוררת, מנסה להרגיעה בצורה עדינה ואוהבת בכך שהוא מסביר לה שאין לה מה לדאוג מכיוון שבתה כבר אינה בת 3 אלא אישה מבוגרת ונשואה עם ילדים משלה. דברים אלו לא רק שאינם מרגיעים אותה אלא מגבירים את חרדתה וגורמים לה להמשיך ולטעון בתוקפנות יתר שבתה נמצאת כעת בסכנה ושהיא חייבת למצוא אותה פן יאונה לה רע.

שיטת התיקוף מציעה לקבל את האדם הזקן כפי שהוא, לא לנסות "לתקן" אותו ולעמת אותו עם המציאות, להפסיק להתווכח ולהתחיל להקשיב לו. טכניקה אחת היא שבאמצעות שימוש במילים שאינן מאיימות ניתן לבנות אמון עם אשה זו. לדוגמא במקום להעמיד אותה על טעותה יש "לזרום" עימה ע"י "כניסה אל עולמה הפנימי" ולשאול אותה: "מה בתך לבשה הבוקר?", "לאן היא הלכה?" "מתי היא יצאה?" ו"מה קרה לה?". התשובות לשאלות אלה יאפשרו לגב' מיוריאל להרגיש שמבינים את פחדיה ולהביע את רגשותיה: "שלחתי אותה שלושה רחובות מכאן ואני לא יודעת אם היא הלכה לאיבוד" (תוך כדי בכי). "הייתי אמא רעה אני חושבת שהיא לעולם לא תסלח לי ועכשיו היא כבר לא באה לבקר אותי". גברת מיוריאל נצמדת לבנה שמחבק אותה ואט אט היא הולכת ונרגעת.



ג. תנועות חזרתיות (Repetitive Motion): בשלב זה הזקנים הדמנטים מאבדים את יכולת הדיבור אך עדיין מתקיימים בהם הצרכים האנושיים של הבעת רגשות ותחושת ביטחון וחיוניות. מכיוון שאינם יכולים לתקשר בצורה המקובלת הם משתמשים בתנועות שפתיים, לשון, שיניים, לסת וגוף כדי להביע את רצונם.

מרטין החובט
יום אחר יום יושב מרטין בכיסא הגלגלים במחלקה הסיעודית וחובט במשך שעות במגש שמחובר לכיסאו. חבטות אלה מפריעות למנוחתם של שאר דיירי המחלקה ומהוות מטרד לצוות המטפל. לעיתים חבטות אלה אף פוצעות את עורו. הצוות המטפל מנסה ללא הועיל לגרום לכך שיפסיק את החבטות. שיטת התיקוף מציעה למקרה זה את טכניקות "היות המראה", "הערפול" וטכניקת המגע כדי לעזור למרטין. אחת האחיות מתיישבת מולו, מתבוננת בעיניו ומתחילה יחד עימו לעשות את אותן התנועות מתוך אמפאטיה כלפיו ורצון להתחבר אל עולמו הפנימי. באחד הימים, לאחר תקופה מסוימת בה חזרה על טכניקה זו אמר מרטין: "אבא, הכנסתי את זה פנימה כמו שצריך, זה עקום רק במידה מועטה" (קולו רעד). האחות התפלאה כי לא שמעה את מרטין מדבר מעודו וענתה לו: "עשית עבודה נהדרת. זה בפנים ובדיוק במקום". האחות לא ידעה מה מרטין הכניס ועל כן השתמשה בכינוי השם "זה" (טכניקת הערפול). למעשה היא הגיבה לכמיהתו לקבלת אישור מאביו. מרטין חייך, עיניו התמלאו אהבה ואמר: "עשיתי עבודה טובה אבא!". בפעם הראשונה מזה 9 חודשים מרטין הגיב לאדם אחר והשתמש במילים מהמילון. הוא השתמש ב"עיני רוחו" כאשר החליף את האחות באביו. האחות נכנסה לעולמו וביחד הם "טיילו" אל עברו.



ד. מצב צמחי ((Vegetation: בשלב זה, מבחינה גופנית האדם נמצא במצב סיעודי מתקדם. מבחינה רגשית לעיתים נדירות הוא מביע את עצמו. כמו כן, הוא אינו מסוגל ליזום כל פעילות.

נורה שאינה זזה - חלון

מזה שישה חודשים נורה שוכבת חסרת תנועה במיטתה. באופן אוטומטי האחיות מחליפות את הסדינים, לוקחות אותה לשירותים ומשנות את תנוחתה למניעת היווצרות פצעי לחץ. נורה כמעט שלא זזה ובקושי נושמת. שתי בנותיה ויתרו כבר לפני שלשה חודשים. עד אז הן ביקרו אותה במסירות פעם בשבוע. נורה לא זיהתה אותן והפסיקה לדבר. מילי חברת ילדות של נורה ומתנדבת דיווחה שלפני פחות משנה נורה דיברה באופן נורמלי. מילי שיתפה את העובדת הסוציאלית בפרטים מעברה של נורה. לפני כעשר שנים בעלה של נורה, הוראס, נפטר. מאז נורה המשיכה להיות פעילה בהתנדבות ולמעשה מעולם לא התאבלה על מותו. בעקבות אירוע מוחי שעברה זיכרונה החל להתדרדר, השכנים ראו אותה הולכת ברחובות וצועקת את שם בעלה. בנותיה, מתוך כוונה טובה לעזור לה, הכניסו אותה לבית סיעודי חרף התנגדותה. לבסוף נורה נכנעה והפכה לסיעודית. חברתה מילי באה לבקרה ותוך כדי עיסוי צווארה שרה לה את שיר האהבה שנורה ובעלה כה אהבו. מילי התמידה בכך אך עיניה של נורה נשארו סגורות. לאחר תקופה מסוימת נורה פתחה לפתע את עיניה ואמרה ברכות אבל בבירור: "הוראס". לאחר יומיים נורה נפטרה.

לראש הדף


סיכום- תשוש נפש


 נכון לשנת 2002, כ - 30,000 בתי אבות בארה"ב, קנדה, אירופה ואוסטרליה אימצו את השיטה ו - 90,000 אנשי מקצוע ובני משפחות עברו סדנאות. קיימים כיום 16 מכונים להכשרה פורמלית בשיטה ב – 11 מדינות בעולם. כ - 40,000 עותקים נמכרו מספרה האחרון The Validation Breakthrough"" (Feil, 2002). כמו כן, קיימים תשעה סרטים אודות הגישה (שניים מהם "ביחד ככל האפשר" ו – "חיפוש אחר האתמול", ניתנים להשגה במרכז האורקולי באש"ל).



יש לציין שעד כה נערך מספר מצומצם בלבד של מחקרים אמפיריים אודות הגישה. יחד עם זאת, שלשה מחקרים נמצאו תומכים בגישה (Bleathman & Morton, 1992; Babins et al., 1988; Munsch, 2000) ומחקר נוסף תומך באופן חלקי בגישה (Toseland et al., 1997).


קרוב לארבעים שנה שיטת התיקוף ( Validation) מסייעת בהצלחה בהתמודדות עם ההשלכות הקשות הנובעות מהמחלה. היקף השיטה הולך ומתרחב באופן עקבי בארצות שונות בעולם. כידוע, קיימות בארץ גישות טיפול ותקשורת עם חולים דמנטים תשושי נפש המטיבות עם החולים. יחד עם זאת, עדיין קיים בארץ בקרב בני משפחות החולים ובקרב חלק מאנשי המקצוע, מחסור במודעות בכל הקשור לדרכי התמודדות ותקשורת עם הסובלים מהמחלה.

מטרת כתיבת מאמר זה הינה העלאת המודעות בארץ לקיומה של הגישה בקרב בני משפחות החולים ואנשי המקצוע הבאים עימם במגע.


*מידע נוסף אודות הגישה ניתן למצוא
כאן

הכותבים:
אילון כספי – עובד סוציאלי וסטודנט לתואר שני בחוג לגרונטולוגיה באוניברסיטת חיפה.

חיה קורן – עובדת סוציאלית בבית הורים-בית יוליאנה וסטודנטית לתואר שני בחוג לגרונטולוגיה באוניברסיטת חיפה.

לראש הדף



דנחי דוד | דוא"ל: danhai@yad-lakashish.co.il | כתובת: הפרדס 6 כפר סבא 44258 ישראל | טל: 052-2544307
שילוב- בנייה וקידום אתרים

דף הבית: בית אבות, דיור מוגן | ENGLISH | מדוע לפנות לייעוץ מקצועי? | המדריך לבחירת מסגרת | ניתן לקבל סיוע מהמדינה? | לקוחות מספרים - וידאו | כניסה בית אבות | כניסה בית אבות סיעודי | כניסה דיור-מוגן | יחסי אפוטרופוס - חסוי | טיפול תשושי נפש | תשושי נפש ופעילות גופנית | השגת עובדים זרים ומימונם | עובדים מטפלים זר איכותיים | מאמרים - גיל הזהב | אודות יד לקשיש | צרו קשר | קישורים חשובים | חוו דעתכם על האתר | מפת האתר | terms and conditionsתנאים והסכמים  |  privacy policy מדיניות פרטיות |

מילות שגיאה: ,auah bpa  ,aua bpa