יד לקשיש- ייעוץ מקצועי לגיל הזהב   052-2544307

ENGLISH

מדוע לפנות לייעוץ מקצועי?

המדריך לבחירת מסגרת

ניתן לקבל סיוע מהמדינה?
לקוחות מספרים
יד לקשיש בתקשורת
אודות יד לקשיש
כניסה לבית אבות
כניסה לבית אבות סיעודי
כניסה לדיור מוגן
יחסי אפוטרופוס חסוי
עובדים זרים איכותיים
השגת עובדים זרים ומימונם
טיפול בתשושי נפש
חוו דעתכם על האתר
צרו קשר
קישורים חשובים
מדריכים ומאמרים חשובים  לגיל הזהב


 

 

שם מלא

טלפון    
דוא"ל

 דנחי דוד.

 

בס"ד
כ סיוון תשסז
6/6/2007

 כללי הזהב לגיל הזהב
דיור מוגן בית אבות

להלן מאמר שהתפרסם בעיתון "המודיע" בתאריך ח' סיוון תשס"ז (25/5/2007) תחת הכותרת: "כללי זהב לגיל הזהב". (בית אבות בימינו)
אני מבקש לציין כי המאמר הובא לכאן כלשונו ולא ערכתי בו שום שינוי, המאמר לא הובא לידיעתי לפני פרסומו, אך יחד עם זאת אציין כי יש אי דיוקים, למשל המושג "דיור מוגן" כוונתו במאמר זה לדיור מוגן ציבורי אשר משרד הרווחה מופקד עליו מבחינת הטיפול המקצועי.

 דבר נוסף משרד הבריאות אינו נוגע בכלל לנושא דיור מוגן מכל סוג שהוא. משרד הבריאות מטפל בין השאר בסיעודיים ובתשושי נפש וכן בחולי נפש. תהליך קבלת ה"קוד" מתואר במאמר שלא כסדר הנכון. ראשית מתכנסת ועדה רפואית המגדירה את מצבו של הקשיש ולאחר מכן מתכנסת ועדה כלכלית הקובעת את גובה השתתפות המשפחה במימון האישפוז.


הקליקו כאן לצפייה במאמר המקורי כפי שפורסם בעיתון המודיע



כללי הזהב לגיל הזהב


תוך פרק זמן קצר יחסית של עשרות שנים חלו שינויים של ממש בדעת הקהל הישראלית. אם בעבר העברת קשיש לבית אבות נחשבה לצעד של דיעבד שבדיעבד, ורק כאשר כלו כל הקיצין, וכבר לא היתה ברירה אחרת הסכימה המשפחה לבצע את הצעד הלא קל של ניתוק האב
מהקן הנעים ולהפקידו לחסדי הצוות שיטפל בו מעכשיו, הרי שכיום יש רבים העושים זאת מראש ומתוך מחשבה כי זוהי האופציה המועדפת. נכון שכיום קל יותר להשיג עובד זר שיטפל בסבא בין כתלי הבית , אך גם כאשר האפשרות זמינה ישנם מקרים שהשיקולים יכריעו בעד בית אבות למרות שאין תחליף לחמימות הביתית. את השינוי שהתחולל תולים במשרד הבריאות במספר גורמים: תוחלת החיים בארץ עלתה, וגם הפיקוח המתמיד של הרשויות, שבתי האבות העומדים תחת פיקוחם , גורמים לכך שהמעבר לבית אבות נעשה בלב קל יותר ועם פחות נקיפות מצפון. "לפעמים קשה לשמוע את האמת אבל לדעתי זו המציאות" אומר לנו מר דוד דנחי, יועץ לגיל הזהב אשר הקים את חברת "יד לקשיש" (http://www.yad-lakashish.co.il) המספקת מידע והכוונה לקשיש ולבני משפחתו בשלבי המעבר .
"עם כל הכבוד לסביבה הביתית שהקשיש הורגל לחיות בה כל השנים ועם כל מסירותם של בני המשפחה, לרוב יזכה הקשיש לטיפול הולם ולחברה נאותה דווקא כאשר הוא שוהה בבית אבות". דנחי מספר שפגש משפחות רבות שמבחינת האפשרות של מעבר לבית אבות לא היתה שונה מהצעה לשלוח את הקשיש ל"מעשיהו"... המילים "בית אבות" הרתיעו אותם, ומי שחרדו לבריאותם ולכבודם של ההורים היו משוכנעים שייחטאו להם אם ייענו להצעה. לפעמים דווקא ההורים הם שיעדיפו זאת ומיוזמתם. הם דחפו לעבור לבית אבות שם יוכלו ליהנות ממגורים עם אוכלוסיה דומה הנעזרת במיטב השירות המקצועי והמתקדם, דבר שאותו לא הצליחו הילדים עם כל מסירותם לספק בתנאי הבית".
לפעמים פשוט אין ברירה. "קורה שהילדים משקיעים הרבה כדי להשאיר את ההורים בבית, והם מקריבים לשם כך ,זמן כח וכסף. אבל יש מצבים שבהם פשוט אין ברירה. לא תמיד אפשר להשגיח על קשיש 24 שעות ביממה, ולא תמיד הילדים מסוגלים להושיט את העזרה המתבקשת. לפעמים ההורים זקוקים להשגחה רפואית ואז הילדים, עם כל רצונם הטוב, אינם יכולים למלא את המשימה שאותה ימלאו  דווקא בבית האבות בצורה הטובה ביותר".
מאידך אי אפשר להתעלם מהתופעה השונה, שבה ההורים מושלכים לבית אבות גם כאשר הם יכולים לתפקד בכוחות עצמם עם קצת סיוע, וזאת משום שילדיהם לא מסוגלים לעשות את מה שעליהם לעשות בימים אלו. ועם זאת, הדברים מורכבים. לא תמיר אפשר להפוך סדרי עולם, ואם ילדים גרים רחוק למשל או שהם עסוקים ברוב שעות היום, דווקא הדאגה להורים והרצון לראותם חיים ברמה טובה גורמת להם, לעשות מעשה ולהשתמש בשירותיו הטובים של בית האבות. כך או כך, לא מדובר בסיפור זול. עלות המגורים בבית אבות יכולה להגיע לסכומים גבוהים, החל מכ-4,000 ₪ לחודש ועד לכ-20 אלף ₪ לחודש. העלות משתנה בהתאם לרמת בית האבות, ונגזרת כמובן בהתאם למצבו התפקודי של המבוגר. אחרי הכל ישנם קשישים שכל מה שיש לדאוג להם הוא לחברותא טובה ואחרים הזקוקים לסיעוד ברוב שעות היממה.

מדוע אין דיור מוגן באיזורים החרדים?

באזורים החרדיים כמעט ואין מסגרות של דיור מוגן, למרות שזהי היא האופציה המומלצת ביותר. אולם, במשרד הרווחה מבהירים שלא הם קובעים את מיקומם של מסגרות הדיור המוגן: "משרדנו אינו מפעיל דיור מוגן", מבהיר נחום עידו, דובר משרד הרווחה. האחריות לדיור מוגן היא של משרד השיכון, אולם, אין כיום בעיה למצוא לזקן מעון המתאים לו בהתאם לאורח חייו, דתו, שפתו, מצבו התפקודי ומקום מגוריו". "יתר על כן, גורמים חרדיים יכולים להקים בתי אבות ולבקש את אישור משרד הרווחה ואף הפניות ממשרד הרווחה אס יעמדו בכל התנאים. המשרד עצמו איננו מקים בתי אבות, אלא עמותות ואנשים פרטיים".

אז סיוע יש. מישהו מוכן להרים את הכפפה?

דיור מוגן גם בית גם מוסד הפתרון הטוב ביותר, ללא ספק, הוא הדיור המוגן. מדובר בפתרון המגשים את שתי השאיפות; גם מגורים בבית וגם סיוע ומעקב סיעודי רפואי. התעשיה הזו פורחת לאחרונה בישראל שבה קיימות כיום לא פחות מ-150 מסגרות פרטיות לדיור מוגן, בהן מתגוררים כ-12 אלף דיירים (מתוך כ 52 אלף קשישים המתגוררים במסגרות לאוכלוסיה המתבגרת). הדיור המוגן מיועד בעיקר לזקנים חסרי דירות קבע, בעלי הכנסה נמוכה, והוא מהווה מסגרת מגורים מיוחדת המספקת להם קורת גג לטווח ארוך ואפשרויות ליהנות משירותים חברתיים בסיסיים, כמו: אם בית, עובד סוציאלי, רכז חברתי ואיש אחזקה וזאת במסגרת ביתית. הדירות מאובזרות לפי צרכי הדיירים ומצוידות במערכה תקשורת פנימית, במכשירי מצוקה ובגישה נוחה, בטיחותית ומוגנת בפני זרים ומעידות. הקשישים חיים בדירות בעצמאות מליאה ורק כאשר מתעורר צורך הם יזעיקו את אנשי העזר. האפשרות להתגורר בבית וליהנות מתנאי בית אבות קורצת לקשישים רבים, וכך למרות שהדיור המוגן מיועד כעיקר לבעלי הכנסות נמוכות (שזוכים לסיוע ממשלתי במימון) העובדה שכרבע מהאוכלוסייה המתבגרת מוכנה לשלם את המחיר ובלבד שיחיו במסגרת הדיור המוגן, מעידה שהפתרון הזה הוא אכן האידיאלי. דווקא בציבור החרדי אנו כמעט ולא שומעים על פתרונות של דיור מוגן. מתברר כי בעוד שברחבי המדינה מתרבות המסגרות כפטריות אחרי גשם, דווקא באזורים החרדיים נדיר למצא מסגרת של דיור מוגן. המסגרות (שנבנות וממומנות בידי משרד הרווחה בשותפות עם משרדי האוצר, הבינוי והשיכון, הקליטה וועידת התביעות) - פוסחות משום מה על האזורים החרדיים וכך קשישים שרגילים לאורח חיים אחר, מתקשים להתנתק ממנה דווקא בהגיעם לגילאים הבוגרים.

שלב המעבר
מכיוון שהדיור המוגן לא מעשי לרוב (עד שיקום בעל היוזמה שיקים את המסגרות גם באזורים החרדיים). וגם משום שעבור מי שאינו זכאי לכך המחיר מרקיע שחקים, יש לחשוב על פתרון של בית אבות. כעקרון, בתי האבות מחולקים לשתי קטגוריות. ישנם - את בתי האבות לעצמאיים וישנם את המוסדות הסיעודיים (עד סיעודי מורכב שהוא בי"ח לכל דבר) כמו גם בתי אבות לתשושי נפש.במקרים שבהם מצבו של הקשיש לא מותיר ברירה מלבד ללכת על בית האבות, אולם מצבו הכלכלי של הקשיש לא מאפשר זאת תתגייס המדינה לעזרה והרשויות יממנו את השהות בבית האבות העצמאי או הסיעודי, תלוי במצבו. אולם חשוב לדעת כי מדובר בתהליך לא קל כשלשם כך נדרשים הוכחות על אי ההכנסות, כאשר המימון מגיע רק כהשלמה לכסף המושג מהקשיש עצמו ומבני משפחתו הקרובים.

"מתי כדאי לחשוב על בית אבות ולוותר על עזרתו של העובד הזר?"
דנחי: "כאשר הקשיש הופך לסיעודי והוא זקוק לעזרה, אם לא רפואית אז סיעודית, יש לשקול מחשבה על מעבר לבית אבות. אם האב או האם זקוקים לקצת עזרה שאותה יכול להגיש המטפל וכשיש צורך גם בן משפחה, אפשר להשאר בבית. אך כאשר המצב  מורכב יותר כדאי ללכת על בית אבות שם הוא זוכה לטיפול סביב כל שעות היממה, כולל נוכחות של אחות ורופא".


"האם הקשיש עצמו ייהנה גם הוא מהצעד?"
"תלוי. במקרים רבים הקשיש מתקשה להסתגל לרעיון והוא רואה בו עונש. אולם כיום יותר ויותר קשישים מגיעים להכרה, ואפילו בשלב מוקדם כאשר הם עצמאים ומתפקדים בלי בעיה, כי השהות בבית האבות דווקא משתלמת. לא חסרים מקרים בהם הקשישים הם שדואגים להסדיר את הנושא התקציבי, הם אפילו ימכרו את הבית ויעברו כזוג המתפקד בכל התחומים למגורים לבית אבות".

דנחי מפתיע כאשר הוא קובע כי לרוב הקשיים הם דווקא מנטאליים. ישנן עדות מסויימות שבהם שילוח הקשיש לבית אבות כמוהו כשילוחו לארץ גזירה והדבר לא יעלה שם על הדעת הוא מציע, לכן, לבשל את הרעיון עוד בשלבים המוקדמים ולא לחכות למצב שבו לא תהיה ברירה. "ברור שכל עוד הדבר אפשרי יש לעשות את הצעד רק בשיתוף ההורה עצמו. אחרי הכל ההחלטה נוגעת אליו ובמידה והצעד ייעשה מתוך אילוץ ההסדר לא יהיה נוח לאף אחד".
"מתי הוא השלב של אין ברירה?"
"ברגע שמאובחנת ירידה ביכולת התפקודית והקוגניטיבית או שמתגלות מחלות ממש. כאשר הקשיש עובר ממצב עצמאי וזקוק לסיעוד בכל המצבים, כאשר הוא מתחיל לגלות סימנים של אי התמצאות בסביבה למשל, דבר שיביא לסכנה של ממש, או שהוא אינו מזהה את בני משפחתו חובה לחפש בית אבות טוב ומתאים שיוכל לדאוג לקשיש ולמנוע התפתחויות לרעה". שלא לדבר על מצבים שבהם הקשיש סובל ממחלות ומהתקפים, בעיות בלב או אפילו אסטמה ונפילות, שאז ההחלטה להשאיר את הקשיש בבית עשויה להסתיים בנסיבות טראגיות. דנחי מציע גם לייחס משקל רב למצב הרוח: אם אבא בורד והוא מחפש חברה, למה לא לחשוב על בית אבות אשר יתכן שדווקא שם הוא "יחזור לחיים?"

אז הולכים על בית אבות. מה עכשיו?
ראשית אין לקבל החלטה בלי בדיקת המקום המוצע, ובדיקה לא מתבצעת בביקור חטוף. דנחי: "סיירו במקום, בדקו מה התנאים, כיצד מטפלים, השארו לארוחה ושימו לב איך נראים השוהים במקום. בררו אצל בני המשפחה שלהם ואל תתפשרו, זכרו שבמקום הזה אמורים ההורים להתגורר בשנים הבאות ובגיל הזה ההתאקלמות קשה פי כמה מהעבר. אין ספק, אבל השלב המכריע ביותר הוא שלב קבלת ההחלטה".
בשלב הבא בידקו את האפשרויות הכלכליות. יתכן שתגלו שהמקום מוצלח, אך ידכם לא תשיג לעמוד בתשלומים הגבוהים. אל תתפשרו על רשיון מטעם משרד הבריאות ומשרד הרווחה. רשיון ממשרדי הממשלה מעיד על כך שהמקום תחת פיקוח וכי על המוסד למלא תנאי סף נוקשים. "מוסד ברישוי משרד הבריאות, משמעותו שהוא עומד כתנאי הרישוי שקבע המשרד", אומר לנו דובר משרד הבריאות. תנאים אלו קובעים לגבי תפקוד הקשישים שדרים בו, והם כוללים נהלים להפעלה, כוח האדם והתנאים הפיזיים של המקום.

שזה אומר:
א. הקפדה על מתן השגחה וטיפול מקצועי מתאים בתחום הרפואי הסיעודי והפארה-רפואי.
ב. הקפדה על מתן התרופות לפי הנהלים, אשר מונעים טעויות ונזקים אפשריים.
ג. הבטחת איכות חיים ופעילות פנאי בהתאם לתפקוד הקשיש (לדוגמא: בחולים סיעודיים הפעלה על ידי פיזיוטראפיסט/ית ומרפאה
בעיסוק לשמירה על התפקוד הקיים למניעת התדרדרות).
ד. הבטחת תנאי תברואה,הגיינה ותחזוקה ראויים לקשישים.
ה. הקפדה על מבנה המוסד לפי תנאי הרישוי: חדרים מרווחים, שירותים נגישים, שטחים ציבוריים וכו'. זאת לרווחה הקשישים שזה
ביתם.
ו. הבטחת תנאי בטיחות עם רישוי מכבי אש וכד'.
נחזור לדנחי שמציע להתמקד בקירבה:" חפשו בית אבות הקרוב למקום המגורים של הילדים כך שניתן יהיה "לקפוץ" לביקורים
בקלות". אגב,יש המחפשים דווקא בית אבות הממוקם באזור של אוכלוסיה צעירה גם אם הילדים מרוחקים יחסית, ולפעמים דווקא
השיקול הזה מתגלה כנכון.
ז. נגישות לבית חולים קרוב צריכה גם היא להלקח כחשבון, על כל צרה שלא תבוא.
ח. כמובן שיש לאתר בית כנסת בסביבה. ישנם בתי כנסת בהם מתקימים שיעורים לקשישים וחשוב לבדוק מראש האם קיימת מסגרת
דומה בסביבה. כמו כן וודאו שהקשיש יוכל להמשיך את שגרת חייו כמקודם כשלשם כך יש לדאוג שהמרחק לבנק או למקומות
אחרים שלהם הוא רגיל ללכת מדי פעם לא יהיה גדול מדי.


גם אחרי קבלת ההחלטה לא נעלמות ההתלבטויות. כן כדאי לדעת שאפשר ורצוי לערוך תקופת התנסות. בזמן זה יש לבדוק האם הקשיש אכן מתאים למקום והוא נקלט בו או שכדאי לחשוב על פתרון אחר.
דנחי: -"כמה פעמים בדקתם אם הדירה שרכשתם היא דירת החלומות שלכם? כך לפחות עליכם להקדיש מאמץ עד לאיתור הדירה שבה יגורו ההורים. אחרי הכל לא מדובר בשאלות של צדדים ונוף, אלא בשאלות מהותיות שישפיעו על רמת החיים של ההורים, עבורם, כך תסכימו בודאי, כל מאמץ לא נחשב".


ואפשר לקבל סיוע:
לפעמים זכאי הקשיש לסיוע מהרשויות במימון המגורים בבית האבות. מהי וכיצד? דוד דנחי, יועץ לגיל הזהב, מנדב את המידע: "למעשה, כל אזרח ותושב ישראל זכאי לפנות ללשכת הבריאות המחוזית במקום מגוריו ולקבל סיוע במימון השהות בבית האבות או בדיור-מוגן, עבור קשיש סיעודי או תשוש נפש. אולם לשם כך יש לעמוד בקריטריונים מסויימים. אם הקשיש הוא סיעודי או תשוש נפש - הסמכות להגדיר אותו ככזה הינה בלעדית למשרד הבריאות. בהמשך יש להוכיח הכנסות. מבחן זה נעשה על ידי מילוי שאלון והצהרה על ידי כל בן משפחה מדרגה ראשונה, צירוף מסמכים תומכים והחתמת הבקשה בפני עו"ד או מזכיר בית המשפט. קיומו של תקציב ממלכתי לסיוע: קורה לא אחת שלשכת בריאות מחוזית מיצתה את התקציב שלה לאותה תקופה, והכל ממתינים לאישור התקציב הממשלתי הבא. על מנת שמשרד הבריאות יאשר את עובדת היות הקשיש "סיעודי או תשוש נפש" הזקוק לבית אבות או דיור מוגן, יש לספק למשרד הבריאות את המסמכים הבאים: דו"ח תפקודי (ימולא על ידי הרופא המטפל או האחות בקופת החולים או על ידי בית החולים בו שוהה הקשיש). דו"ח סוציאלי ימולא על ידי העוברת הסוציאלית של קופ"ח החולים או של העיריה. דו"ח  פסיכו-גריאטרי ימולא על ידי פסיכוגריאטר במקרה של "תשוש נפש", העתק מתעודת הזהות של הקשיש. את הדו"חות יש להעביר ללשכת הבריאות הקרובה למקום מגורי הקשיש ולהמתין להתכנסות הוערה הראשונה של לשכת הבריאות. ועדה זו בורקת את הדוחות ומחליטה, האם לאשר את הגדרת הקשיש כסיעודי או כתשוש נפש. יש מקרים, בהם משרד הבריאות אינו מסתפק בדו"חות הללו והוא מעוניין לערוך ביקור רפואי בבית הקשיש, כדי להתרשם ממצבו. במידה והקשיש אינו מוגדר כתשוש נפש או סיעודי, ואתם מעונינים שמשרד הבריאות יאשר את הסיוע הכספי ("קוד") למימון בית אבות או דיור מוגן לקשיש, יש להמציא את המסמכים הבאים: מסמכים של הקשיש ובת זוגו: תלושי שכר והכנסות כספיים של שלושה חודשים אחרונים. לעצמאי: שומת מס אחרונה ממס הכנסה ואישור על גובה קצבת הביטוח הלאומי האחרונה. לעובד שכיר או גמלאי: אישורי הכנסה של 3 חודשים אחרונים. חובה לצרף אישור על תשלום ארנונה, משכנתא, שכר רירה, ועד בית ודמי חכירה. גם הילדים נכנסים במקרה זה לתמונה ובמידה והם מבוססים לא תממן המדינה את השהות. לכן עליהם להוכיח מיעוט הכנסות כשלשם כך עליהם להציג מסמכים שיעידו על ההכנסות השוטפות שלושה חורשים לאחור. וכן אישורים על משכנתא. אישור מבנק למשכנתאות על גובה ההלוואה, גובה ההחזר החודשי ומוער גמר המשכנתא.


לאחר הגשת המסמכים מתקיימת ועדה רפואית לגב' הזכאות לפי המצב התפקודי. לרוב, מתקבלת תשובה בתוך שבועיים. לאחר קבלת הזכאות, נבדק המצב הכלכלי של הקשיש ומשפחתו על פי המסמכים שהוגשו, ונקבע סכום השתתפות בני המשפחה בתשלום לבית האבות או הדיור-המוגן. לאחר מכן, יש להמתין לקבלת סכום ההשתתפות ממשרד הבריאות. וגם כאשר התשובה שלילית אל תרימו ידיים. אפשר לפנות בכתב לועדת ערר, בצירוף המסמכים המאשרים אח הטענות לסיוע. הפניה תיעשה באמצעות העובדת הסוציאלית של לשכת הבריאות. חשוב ביותר להעזר ביועץ מקצועי. ליועץ יש נסיון רב וקשרים ענפים בכל הרמות הבירוקרטיות הקשורות לטיפול בקשיש. במציאות הישראלית של ימינו לנסיון זה חשיבות רבה בהאצת תהליכים מול הרשויות. למרבית המשפחות אין נסיון בתחום .ואין להן קשרים ברשויות השונות, ולכן הטיפול בהן הוא לעתים איטי לוקה בחסר.


הקליקו כאן לצפייה במאמר המקורי כפי שפורסם בעיתון המודיע

דנחי דוד | דוא"ל: danhai@yad-lakashish.co.il | כתובת: הפרדס 6 כפר סבא 44258 ישראל | טל: 052-2544307
שילוב- בנייה וקידום אתרים

דף הבית: בית אבות, דיור מוגן | ENGLISH | מדוע לפנות לייעוץ מקצועי? | המדריך לבחירת מסגרת | ניתן לקבל סיוע מהמדינה? | לקוחות מספרים - וידאו | כניסה בית אבות | כניסה בית אבות סיעודי | כניסה דיור-מוגן | יחסי אפוטרופוס - חסוי | טיפול תשושי נפש | תשושי נפש ופעילות גופנית | השגת עובדים זרים ומימונם | עובדים מטפלים זר איכותיים | מאמרים - גיל הזהב | אודות יד לקשיש | צרו קשר | קישורים חשובים | חוו דעתכם על האתר | מפת האתר | terms and conditionsתנאים והסכמים  |  privacy policy מדיניות פרטיות |