יד לקשיש- ייעוץ מקצועי לגיל הזהב   052-2544307

ENGLISH

מדוע לפנות לייעוץ מקצועי?

המדריך לבחירת מסגרת

ניתן לקבל סיוע מהמדינה?
לקוחות מספרים
יד לקשיש בתקשורת
אודות יד לקשיש
כניסה לבית אבות
כניסה לבית אבות סיעודי
כניסה לדיור מוגן
יחסי אפוטרופוס חסוי
עובדים זרים איכותיים
השגת עובדים זרים ומימונם
טיפול בתשושי נפש
חוו דעתכם על האתר
צרו קשר
קישורים חשובים
מדריכים ומאמרים חשובים  לגיל הזהב


 

 

שם מלא

טלפון    
דוא"ל

 דנחי דוד.

 


יחסי אפוטרופוס - חסוי

תוכן מקוצר:

  1. הקדמה

  2. ההיבט המשפטי אפוטרופסות וחסויים

  3. המשמעות המשפטית של מינוי אפוטרופוס

  4. מתי ממנים אפוטרופוס?

  5. מסקנת חוק האפוטרופסות

  6. מעמד האפוטרופוס הכללי והיועץ המשפטי לממשלה

  7. אפוטרופסות- היבטים נוספים

  8. מי יכול להתמנות לאפוטרופוס?

  9. תפקיד האפוטרופוס

  10. אחריות האפוטרופוס - חסויים

  11. לסיכום אפוטרופסות -  חסויים

מאמרים נוספים בנושא: כניסה לבית אבות, כניסה לדיור-מוגן, עובדים זרים, עובדים ישראליים, מהם תשושי נפש]


הקדמה - אפוטרופוס

אם לתפוס את השור בקרניו - יש לומר זאת ברורות ונחרצות: מינוי אפוטרופוס לאדם מבוגר - חסוי - הוא פגיעה קשה ביותר בזכויות היסוד שלו, בכבודו העצמי ובחירותו לפיכך, ככלל, יש להשתמש בכלי משפטי זה רק במקרים חריגים, ובהיקף המינימלי הנדרש בנסיבות העניין. נקודת מבט זו היא נקודת המבט המשפטית הרלוונטית להבנת כל נושא מינוי אפוטרופוס לאנשים מבוגרים (חסויים), ורק ממנה ניתן לתפוס את המצב המשפטי הנכון לנושא.

לצערנו, המציאות שונה: הן פקידי הסעד והן בתי-המשפט אינם ערים תמיד לנקודת מבט זו, ובפועל ממנים לאנשים מבוגרים אפוטרופוס בקלות שניתן להגדירה לעתים "כקלות בלתי נסבלת". שינוי משפטי בתחום זה נדרש בהחלט, וברשימה זו ננסה לעמוד הן על המצב המשפטי הקיים והן על השינוי הנדרש.


לראש הדף

 

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות תשכ"ב 1962-סוגית היסוד


חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות תשכ"ב 1962 (להלן - "חוק הכשרות המשפטית") קובע כמה עקרונות יסוד ברורים:
הוא קובע כי כל אדם כשר לזכויות וחובות מיום לידתו ועד ליום מותו.
הוא קובע כי כל אדם כשר לפעולות משפטיות זולת אם נשללה או הוגבלה כשרות זו בחוק או בפסק-דין של בית-משפט.
החוק קובע הבחנה ברורה בין קטין ובין בגיר, כאשר קו הגבול המשפטי הוא גיל 18.


לשון אחר: כל אדם בוגר הוא בעל כשירות לזכויות וחובות- ולא ניתן, שלא באמצעות הליך משפטי, לשלול ממנו מעמד זה. מכאן, שאדם, מבוגר ככל שיהיה, תשוש וחולה ככל שיהיה, יהא מצב הכרתו אשר יהיה - אינו מאבד בשום מקרה "באופן אוטומטי" את מעמדו ככשיר מבחינה משפטית. הדרך היחידה לגרום לו "לאבד" את כשירותו ועצמאותו המשפטית - היא אך ורק בדרך של הליך משפטי.


חשיבותם של עקרונות אלה לעתים נעלמת מעיני האנשים המטפלים במבוגרים בחיי היום-יום: כך ניתן לראות רופאים, המקבלים החלטות ביחס לאנשים מבוגרים תוך התעלמות מרצונותיהם, בהצדקה כי "הם לא מבינים מה קורה אתם", כך ניתן למצוא צוותים בבתי-אבות המקבלים החלטות ביחס למבוגרים השוהים אצלם בהצדקה, כי "הם כבר לא יודעים מה טוב להם"; וכך הלאה.

 התמונות הללו הן בלתי חוקיות לחלוטין בהעדר מנוי חוקי של אפוטרופוס - אין לשום אדם, בין רופא ובין פקיד סעד, זכות חוקית כלשהי לקבל החלטות בשם המבוגר או לשלול ממנו את זכויותיו ומעמדו החוקי העצמאי. הדרך המשפטית היחידה לשלול מאדם את עצמאותו המשפטית ואת כשירותו החוקית - היא בדרך של מינוי אפוטרופוס על-ידי בית-משפט כפי שקבוע בחוק הכשרות המשפטית.

לראש הדף


המשמעות המשפטית של אפוטרופסות


המשמעות החוקית והמעשית של הליך האפוטרופסות היא שלילת כשירותו המשפטית העצמאית של האדם, והפיכתו לאדם "מוגבל" מבחינה חוקית (חסוי):

מחד גיסא פעולותיו המשפטיות של החסוי משוללות תוקף בהיעדר אישור האפוטרופוס ומאידך גיסא - הוא מחויב לציית להוראותיו של האפוטרופוס, אף אם הם בניגוד לרצונו ולאמונתו.

 מעמד מוגבל זה נקרא "חסוי".
 המשל הטוב ביותר למעמדו של החסוי - אותו אדם מבוגר שמונה לו אפוטרופוס -הוא מעמדו של קטין ביחס להוריו: כשם שילד קטין מחויב לציית להוריו, כך החסוי מחויב לציית לאפוטרופוס שלו וכשם שפעולותיו המשפטיות של קטין משוללות כל תוקף משפטי בהיעדר הסכמת הוריו, כך פעולותיו של החסוי משוללות כל תוקף משפטי בהיעדר אישור האפוטרופוס שלו. יחד עם זאת ההבדל התהומי בין התחומים ברור: בעוד שקטין הוא ילד שטרם בגר והבשיל, החסוי הוא בוגר אשר היה אחראי למעשיו וחופשי לחיות את חייו.

מכאן גם ניתן להבין את הפגיעה המהותית בזכויות היסוד של האדם הכרוכה בהליך מינוי האפוטרופוס: מאדם חופשי בעל זכות להחליט באופן עצמאי מה יעשה בגופו וברכושו, הופך האדם למעין תינוק, חסוי, אשר חייב לקבל את הסכמת האפוטרופוס לכל מעשהו, ואף מחויב לציית לאפוטרופוס שלו בכל דבר ועניין, אף בניגוד לרצונו.

לראש הדף

 

מתי ממנים אפוטרופוס

השאלה הנשאלת היא, אפוא, באילו נסיבות ניתן לפגוע בצורה כה קשה בחירותו של אדם ולשלול ממנו את עצמאותו המשפטית?
החוק קובע את הנוסחה כדלקמן:

סעיף קטן א (4) קובע ש"בית המשפט רשאי למנות אפוטרופוס ... לאדם אחר שאינו יכול, דרך קבע או דרך ארעי, לדאוג לענייניו, כולם או מקצתם ואין מי שמוסמך ומוכן לדאוג להם במקומו".

הנוסח של החוק כללי מאוד, ומותיר, לכאורה, פתח רחב ביותר של שיקול דעת לבית המשפט. מתי בדיוק ניתן לומר שאדם אינו יכול, דרך קבע, לדאוג לענייניו! הרי די שהוא ניפגע קשה בתאונת דרכים על-מנת שאפשר יהיה לקבוע כי איננו יכולים לדאוג לענייניו. האם באותה עת מותר יהיה למנות לנו אפוטרופוס אשר יחליט מה ייעשה ברכושנו?!

המציאות, ככל שהיא נוגעת לאנשים מבוגרים, קשה הרבה יותר: מה על אותו קשיש גלמוד בשכונה אשר ממלא את דירתו בגרוטאות וזבל?! ומה על אותה ישישה אשר מסרבת לעבור טיפול שיניים למרות שמשמעות ההחלטה היא אובדן כל שיניה?! והאם הזקן שהחליט לבלות את ימיו במועדון השכונתי במשחק פוקר בו הוא מפסיד את כל חסכונותיו "דואג לענייניו"?!


אבל מעבר לדוגמאות הקשות- מהבחינה המשפטית - לפי אילו-אמות מידה בית-המשפט צריך לבחון את העניין?

האם. למשל, די בחוות-דעת פסיכולוגית הקובעת כי המבוגר אינו יכול לדאוג לענייניו? האם, למשל, די בדו"ח של רשויות הרווחה המקומיות הקובעות כי המבוגר אינו דואג לעצמו? האם על בית-המשפט, ביוזמתו, למנות לאדם המבוגר עורך-דין אשר ייצג אותו? ואיזה משקל יש לעמדת המבוגר עצמו?


 למעשה, את התשובות לכל השאלות הנ"ל יש למצוא בערכי היסוד של שיטת המשפט הישראלית, המעוגנת בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו הקובע כי:
 "אין פוגעים בחייו, בגופו, או בכבודו של אדם באשר הוא אדם", וכן "אין נוטלים או מגבילים את חירותו של אדם במאסר, במעצר, בהסגרה או בכל דרך אחרת" וכן "אין פוגעים בזכויות שלפי חוק יסוד זה אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו".

אף מבלי להיכנס לדיון משפטי-חוקתי מעמיק, ניתן לקבוע כי את חוק הכשרות המשפטית יש לפרש ולהפעיל לאור עקרונות היסוד של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

לראש הדף

מסקנת חוק האפוטרופסות

:את שיקול הדעת והסמכות המוענקת בחוק הכשרות המשפטית יש לפרש באופן צר ודווקני, ומינוי האפוטרופוס יבוצע רק לאחר שהונחה תשתית ראייתית חד משמעית התומכת בבקשה, לאחר שהוכח כי אין אלטרנטיבה אחרת, ובאופן שהיקף האפוטרופסות יהיה מינימלי ורק בתחומים שבהם היא נדרשת וחיונית. המחוקק היה מודע לסכנות הטמונות בהפעלתו הלא מבוקרת של חוק הכשרות המשפטית, ולפיכך קבע במסגרתו כמה הגנות כדלקמן:

שמיעת החסוי

ההגנה החשובה ביותר היא החובה המוטלת בחוק על בית-המשפט לשמוע את החסוי. במילים אחרות -בית-המשפט חייב להזמין את מי שמבקשים למנות לו אפוטרופוס, להקשיב לדבריו, ולהתרשם באופן ישיר ובלתי אמצעי מעמדתו.
עמדתו חשובה לא רק לעצם השאלה האם למנות או לא למנות אפוטרופוס, אלא גם מי יהיה האפוטרופוס! מה היקף הסמכויות שיוענקו לאפוטרופוס וכו'. בהקשר זה חשוב לציין כי בפסקי-הדין קיימות דוגמאות לא מועטות, שבהן גופים שונים ביקשו למנות לאדם מבוגר אפוטרופוס בניגוד לרצונו - ובית-המשפט, לאחר שהקשיב לאדם המבוגר, סירב למנות לו אפוטרופוס.


שמיעת דעתם של קרובי החסוי

הגנה נוספת היא הסמכות (אך לא החובה) הנתונה לבית-המשפט לשמוע את דעתם של קרובי המשפחה של מי שמבקשים למנות לו אפוטרופוס. לא תמיד סמכות זו פועלת לטובת החסוי. ישנם מקרים בהם משפחתו של האדם, משיקולים שונים, מבקשת לקדם אינטרסים שאינם מתיישבים עם האינטרסים של החסוי. בכל מקרה, שמיעת עמדתם, מאפשרת לבית-המשפט לקבל תמונה אמיתית של מכלול האינטרסים שיש להביאם בחשבון לצורך העניין.

לראש הדף


מעמד היועץ המשפטי לממשלה והאפוטרופוס הכללי


הגנה נוספת שמעניק החוק היא שלילת האפשרות שהליך מינוי האפוטרופוס יהיה הליך "פרטי" לחלוטין, בלי שלמדינה, באמצעות רשויות החוק המופקדות על כך, יהיה מעמד בנושא. החוק והתקנות קובעים, כי לכל בקשה למינוי אפוטרופוס חובה לצרף כמשיב את נציג האפוטרופוס הכללי, אשר אמור לבחון את הבקשה ולוודא שלא מדובר במקרה של ניצול או שלילת חירויות היסוד של הפרט ללא הצדקה, ללא בסיס חוקי, או מטעמים פסולים. מילוי נאמן של התפקיד על-ידי רשויות המדינה בהקשר זה יכול לתרום משמעותית לשמירה על חירות הפרט.


מינוי עורך דין לחסוי

אחד הליקויים הבולטים בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות בהקשר זה הוא היעדר חובת מינוי עורך-דין לאדם שמבקשים למנות לו אפוטרופוס. במקרים רבים, האדם אינו מבין את מלוא המשמעות של מושג האפוטרופסות, ובדרכי נועם או בדרכי כזב ניתן לגרום לו להסכים למינוי. לפיכך, מינוי עורך-דין, אשר בקיא ברזי החוק ומכיר את נסיבותיו האישיות של החסוי, עשוי לגרום לכך, שהליך האפוטרופסות יבוצע תוך שמירת חירותו של החסוי, ואף יאפשר לאותו אדם להתגונן, במידת הצורך, בכל הכלים המשפטיים העומדים לרשותו, מפני מינוי אפוטרופוס בניגוד לרצונו או מפני מינוי בהיקף שמעבר למינימום ההכרחי הנדרש בנסיבות העניין.

לראש הדף


היבטים נוספים בהליך מינוי האפוטרופוס


מי יכול להתמנות לאפוטרופוס?

 החוק קובע כי לאפוטרופוס יכול להתמנות הן אדם פרטי, הן תאגיד (כגון עמותה או אגודה שיתופית) - במקרה כזה רשאי בית-המשפט לקבוע את זהותו של האדם אשר יבצע את תפקידי האפוטרופסות, והן האפוטרופוס הכללי. אין כל חובה למנות אפוטרופוס אחד דווקא, ובית-המשפט רשאי למנות שני אפוטרופוסים ואף יותר לחסוי אחד.
 בבחירת האפוטרופסות השיקול המרכזי שעל בית-המשפט לשקול הוא טובת החסוי, ועליו לבחור את מי שבנסיבות העניין הוא המתאים ביותר לתפקיד. כמובן, האדם שבית המשפט מתכוון למנות כאפוטרופוס חייב להסכים למינוי והסכמתו היא תנאי מקדמי למינויו.


תפקיד האפוטרופוס:

 תפקידו של האפוטרופוס הוא בראש ובראשונה לדאוג לעניינים של האדם שנמסרו לו על ידי בית-המשפט. במילוי תפקידו חייב האפוטרופוס לנהוג לטובת החסוי כדרך שאדם מסור היה נוהג בנסיבות העניין. עצם כתב המינוי של בית-המשפט אינו שולל את חובת האפוטרופוס להקשיב לחסוי ולהתחשב ברצונו. להיפך: החוק קובע מפורשות, כי האפוטרופוס חייב לשמוע את דעת החסוי ולהביא אותה בחשבון (הכל במידת האפשר, ואם החסוי מסוגל להבין בדבר וניתן לברר את דעתו).

במסגרת מילוי תפקידו מוסמך האפוטרופוס לעשות את כל הדרוש לשם כך, אך ישנן פעולות המחייבות אישור מראש של בית-המשפט, כגון: מכירת דירת החסוי; נתינת מתנות; נתינת ערבות; ועוד. האפוטרופוס הכללי הוא שאמור לפקח באופן שוטף על פעולות האפוטרופוס. החוק מחייב, בין היתר, את האפוטרופוס להגיש דוחות לאפוטרופוס הכללי, הכוללים את רשימת כלל הנכסים של החסוי, דין וחשבון על הפעולות השונות שבוצעו בנכסים אלה, ועוד.


אחריות האפוטרופוס

: האפוטרופוס אחראי מבחינה חוקית על כל נזק שנגרם לחסוי או לרכושו של החסוי. לפיכך הוא חייב לנהוג בכל מידת הזהירות והאחריות המתחייבת מתוקף תפקידו, ואינו רשאי לזלזל או לנהוג ברשלנות. יחד עם זאת, מתוקף מהות התפקיד, החוק מעניק לבית-המשפט את הסמכות לפטור את האפוטרופוס מאחריות כנ"ל אם ובמידה שהוכח, להנחת דעתו, כי זה נהג בתום לב והתכוון בכנות לטובת החסוי.

לראש הדף


לסיכום אפוטרופוס - חסוי


אין חולק כי ישנם מקרים שבהם ראוי ונכון למנות לאדם מבוגר אפוטרופוס. במקרים רבים מינוי שכזה משרת את טובתו של המבוגר ואת טובת משפחתו, ומבטא את חובת המדינה לדאוג לזקניה. יחד עם זאת, יש לזכור תמיד כי בעצם ההליך כרוכה פגיעה קשה ביותר בחירותו של היחיד לפיכך, יש לנקוט בו בקמצנות, במינימום הנדרש, ורק לתכלית ראויה.


המצב המשפטי בישראל כיום, הן במציאות והן בחוק אינו נוקט בכל האמצעים הדרושים לשם הגנה מפני ניצול ייתר של ההליך החוקי הנ"ל ברמת החוק - הניסוח של שיקול הדעת השיפוטי רחב מדי ומאפשר לבתי-המשפט למנות לאדם אפוטרופוס בקלות יתרה ללא מתן משקל הולם לחשש הפגיעה בזכויות היסוד שלו.


ברמת המציאות - נדמה שהן פקידי הסעד והן בתי-המשפט משתמשים בהליך בהיקף העולה על הנדרש ותוך הסתמכות אוטומטית על חוות דעת מקצועיות, ללא בחינה מעמיקה של האפשרות להימנע לחלוטין מההליך או לצמצם את המינוי להיקף מוגבל בזמן ובסמכות. ברמת הפרוצדורה - יש לתקן את החוק באופן שכל אדם שעבורו מבקשים מינוי אפוטרופוס יהיה מיוצג על ידי עו"ד, ואם אין ידו משגת-חובת המדינה תהא להעמיד לרשותו עורך דין,שתפקידו לשמור על זכויותיו ולוודא שאכן הוראות החוק נשמרות.

המאמר פורסם ב"דורות" אוק' 2006 וחובר ע"י עו"ד דר' דורון ישראל

מעוניינים לקבל ייעוץ איכותי אישי ומקצועי חינם בנוגע ליקירכם?
צרו קשר מיידי 052-2544307 או השאירו פרטיכם כאן ואנו נחזור אליכם בהקדם

לראש הדף

לדף הבית

דנחי דוד | דוא"ל: danhai@yad-lakashish.co.il | כתובת: הפרדס 6 כפר סבא 44258 ישראל | טל: 052-2544307
שילוב- בנייה וקידום אתרים

דף הבית: בית אבות, דיור מוגן | ENGLISH | מדוע לפנות לייעוץ מקצועי? | המדריך לבחירת מסגרת | ניתן לקבל סיוע מהמדינה? | לקוחות מספרים - וידאו | כניסה בית אבות | כניסה בית אבות סיעודי | כניסה דיור-מוגן | יחסי אפוטרופוס - חסוי | טיפול תשושי נפש | תשושי נפש ופעילות גופנית | השגת עובדים זרים ומימונם | עובדים מטפלים זר איכותיים | מאמרים - גיל הזהב | אודות יד לקשיש | צרו קשר | קישורים חשובים | חוו דעתכם על האתר | מפת האתר | terms and conditionsתנאים והסכמים  |  privacy policy מדיניות פרטיות |

מילות שגיאה: tpuyrupux jxuh tpuyrupxu, jxuhho